מכיוון שמחלת חניכיים נחשבת פעמים רבות ל"מחלה שקטה", שכן יש לה נטייה להיות לא מורגשת בשלביה הראשונים, מכיוון שהיא פעמים רבות אינה מלווה בכאבים או באי נעימות בתחילתה, ועשויה ולהתגלות רק בשלבים מתקדמים, ישנה חשיבות מרבית למתן תשומת לב לסימנים מקדימים, אשר יכולים לסייע בזיהוי התחלתה של היווצרות מחלת חניכיים.

ככל שנשים לב לסימנים הללו מוקדם יותר, כך נוכל לאתר בעיות בחניכיים ובשיניים בשלבים מתקדמים ככל האפשר, נוכל לטפל טיפולים מתאימים ופשוטים, ונימנע מנזקים בלתי הפיכים, ובצורך בטיפולים מורכבים.

העיקרון המנחה העומד בבסיס טיפול במחלות חניכיים הוא מניעה. שמירה והקפדה על היגיינת הפה והשיניים, הן הבסיס לפעולות הקשורות במניעת התפתחות מחלות חניכיים, הכוללות התמדה בסילוק חיידקים יומיומי מכני בעזרת צחצוח שיניים, ושימוש בחוט דנטלי ועזרים לניקוי רווחי השיניים. לצד אלו, השימוש במשחות שיניים ושטיפות פה על פי המלצת רופא השיניים והשיננית, מהווים גורם משלים לניקוי המכני, ומסייעים בשמירה על היגיינת חלל הפה. כל אלו פעמים רבות מונעים הופעת המחלה, או עוצרים החרפתה.

מהם חמשת הסימנים לזיהוי מחלת חניכיים?

1.      דימום מהחניכיים – אחד הסימנים הבולטים לנוכחות של מחלת חניכיים הוא דימום בעת צחצוח השיניים, ו/או בעת שימוש בחוט דנטלי לצורך ניקוי השיניים. בנוסף, לעיתים ניתן להבחין בדימום בעת שנוגסים במאכלים קשים כגון תפוח. מתן טיפול מתאים הניתן באופן מיידי במצבים בהם קיים דימום מהחניכיים, יפחית דלקת בחניכיים  ויאזן את מצב החניכיים, ימנע החרפתה ואת הצורך בטיפול מורכב בהמשך.

2.      נפיחות בחניכיים – בשלבים מוקדמים של מחלת חניכיים, עלולה להיווצר נפיחות או מצב בו החניכיים מעובות. מצב זה עלול להופיע במקביל לעקבות דימום חניכי, ובעיקר ניתן לשים לב לכך באזור הקדמי של הפה. במצב זה מומלץ מאוד לקבל הדרכה מקצועית לשמירה מוקפדת על היגיינת הפה.

3.      שינוי גוון החניכיים – חניכיים במצבם הבריא הינן בעלות צבע ורדרד בהיר, ומראה מוצק. שינוי בגוון החניכיים לאדמדם, עשוי להעיד על התחלה של מחלת חניכיים. גם אם מדובר בסימן להתחלה של מחלת חניכיים, ישנה חשיבות רבה בטיפול בה, שכן, הפחתת דלקת ואיזון מצב החניכים ימנעו החמרה והפיכתה לכרונית ובלתי הפיכה.

4.      ריח לא נעים מחלל הפה – ריח לא נעים העולה מחלל הפה, או טעם רע בפה, אלו שני סימנים העשויים להעיד על קיומה של מחלת חניכיים בשלב מוקדם. חוסר הקפדה על היגיינת הפה ומחלה פריודונטית, עלולה לגרום למצב של באשת הפה. שכבת הפלאק המצטברת על השיניים והלשון, היא זו אשר בדרך כלל גורמת לריח הרע.

5.      נסיגת חניכיים – מצב של נסיגת חניכיים הינו מצב מתקדם יותר של מחלת החניכיים. אם השיניים שלכם נראות ארוכות מהרגיל, באזור החיבור בין השן לחניכיים, והבחנתם בהיפרדות החניכיים מהשן ובנסיגת חניכיים, אתם עדים לסימן מובהק של מחלת חניכיים. מדובר בחשיפה של שורש השן, כתוצאה מאובדן רקמת חניכיים. פעמים רבות, הדבר יכול להתבטא ברגישות לחום וקור כתוצאה מחשיפת שורש השן. לעיתים ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בסממן טבעי של תהליך התבגרות הגוף, אך לא כך הדבר. אם הבחנתם בנסיגת חניכיים, מומלץ לפנות לרופא שיניים מומחה לחניכיים, על מנת  להיוועץ  ולקבל אבחנה על מצבכם, ולקבל מידע  על דרכי טיפול מתאימים ועצירת התקדמות מחלת החניכיים. 

מחלת חניכיים יכולה להתבטא בסימנים נוספים כגון: גירוד בחניכיים, ניידות של שיניים, היווצרות רווחים חדשים בין השיניים שלא ניתן היה להבחין בהם קודם לכן, הפרשה בעת לחיצה על החניכיים ואבנית מרובה. בכל מצב בו הבחנתם באחד מהסימנים המוזכרים לעיל, מומלץ להיוועץ ברופא שיניים מומחה לחניכיים (פריודונט), על מנת לעבור אבחון נכון למחלות חניכיים, הכולל בדיקה מקיפה וצילומים בהתאם לצורך. בהתאם למצב החניכיים שלכם תקבלו המלצות על הטיפולים המתאימים. תשומת לב למצב השיניים והחניכיים, וטיפול בהן, תסייע לשמירה על השיניים הטבעיות בפיכם לאורך שנים רבות.