השתלת עצם בחניכיים ושימור רכס

לאחר עקירת שן בחלל הפה מתרחש תהליך ספיגה של עצם הלסת. העצם אשר תמכה בשן לפני העקירה עוברת ב 3-6 החודשים לאחר העקירה ספיגה של 50% מרוחב העצם ועד 30% מגובהה העצם. לתהליך זה יש השפעה על היכולת להשמה של שתל בעתיד, שהרי לצורך החדרת שתלים יש צורך בכמות עצם מסוימת. כמו כן, הירידה בגובה העצם לאחר העקירה, עשויה ליצור פגם אסתטי באזור וקבלת מראה של שן ארוכה מדיי.

על מנת להימנע מהאמור, מומלץ לסייע לעצם להיבנות לגובה הרצוי במהלך ביצוע פרוצדורת העקירה.

מי מתאים לעבור טיפול השתלת עצם?

חלק לא מבוטל מהאנשים העתידים לעבור תהליך השתלת שיניים, יהיו זקוקים לתהליך מקדים של השתלת עצם (על פי מחקרים מדובר כיום על 40%). טיפול השתלת עצם הינו הטיפול הטוב ביותר על מנת ליצור בסיס יציב לתהליך השתלת השיניים. יחד עם זאת, בדיקות מקיפות וצילומים של עצם הלסת ייתנו תמונה מלאה אשר מטרתה יהיה לאבחן את מצב הלסתות לפני טיפול השתלת שיניים.

רוב המטופלים יעברו בהצלחה טיפול השתלת עצם, תוך התאמת שיטת הטיפול באופן אינדיבידואלי לכל מטופל, למעט מקרים בהם הרופא ישלול את האפשרות לבצע השתלת עצם מסיבות התלויות במצבו האישי של המטופל. במצבים חריגים אלו, יהיה צורך לשקול טיפול השתלת שיניים בטכניקות שאינן דורשות השתלת עצם.

מהי פעולת שימור רכס?

פעולת שימור רכס הינה פעולה כירורגית, במהלכה מיד בתום ביצוע העקירה, מנקה רופא השיניים שאריות של דלקת מהאזור וממלא את מכתשית השן, בחלקיקי עצם.

מטרת ביצוע פעולה זו הינה הקטנת היקף התהליך של ספיגת עצם הלסת, אשר מתרחש באופן טבעי לאחר ביצוע עקירת שיניים. הפעולה מתבצעת כתהליך משלים לעקירה, תוך כדי ניצול תהליך הריפוי הטבעי המתרחש בגוף לאחריה.

חשיבות הפעולה מתגברת כאשר לוקחים בחשבון את העובדה, כי בניית עצם בשלב מאוחר יותר המתבצעת על פני מישור שטוח, מורכבת בהרבה וסיכויי הצלחתה פחותים בהרבה מהליך שימור הרכס המתבצע כאשר קיים שקע של העקירה. פעולת שימור הרכס, הינה פעולה פשוטה לביצוע, ועשויה לחסוך בשלבים מאוחרים יותר, את הצורך בהשתלת עצם במקרים בהם נדרשים לכך טרם ביצוע השתלת שיניים.

חלקיקי העצם המושתלים בתהליך שימור הרכס, מתאחדים במהלך הליך הריפוי הטבעי עם עצם הלסת הקיימת, והופכים לחלק אינטגרלי ממנה, וביחד מהווים עצם אחת יציבה וחזקה, בעלת נפח מתאים להשתלת שיניים במידת הצורך, או התקנת גשר. תהליך זה בדרך כלל אורך כשלושה חודשים.

בחלק מהמקרים, על פי שיקול דעתו של רופא השיניים, ניתן להחדיר שתל לאחר העקירה, למלא סביבו חלקיקי עצם, ולהמתין לבניית עצם כחלק מתהליך הריפוי. אך לא תמיד הדבר אפשרי, ובמקרים אחרים יכסה הרופא את חלקיקי העצם שהחדיר למכתשית בכיסוי ממברנה, אשר ימנע מרקמת חניכיים לחדור לאזור ולתפוס את המקום הנדרש לצורך בניית העצם.

הרופא מבצע את התהליך על ידי השתלה של עצם עצמית, עצם מתרומה או תחליף עצם סינטטי מסוגים שונים, בהתאמה לתוכנית הטיפול העתידית באזור העקירה. יש לציין שכל סוגי העצם עוברים טיפול מיוחד בתהליכים אשר הופכים אותם בטוחים לשימוש.

מתי צריך לעבור השתלת עצם?

לפני שמתחילים בתהליך השתלת שיניים כתהליכי שיקום הפה, הרופא בודק את מצב הלסת, על מנת להכין אותה ברמה הטובה ביותר להשתלה. בקרב מטופלים אשר נמצא כי להם חוסר עצם בלסת כתוצאה מגורמים שונים כגון: ספיגת עצם לאחר אובדן שיניים, תהליכים זיהומיים כמו מחלות ודלקות חניכיים כרוניות, חוסר עצם מולד, נטייה משפחתית ועוד, יהיה צורך לבצע תהליך טיפולי מקדים של שיקום העצם, אשר לתוכה יוחדרו השתלים.

ישנם מצבים בהם יבצע רופא השיניים פעולת שימור רכס אשר מתבצעת מיד לאחר עקירת שן. מטרתה היא הקטנת היקף תהליך ספיגת העצם, אשר מתרחש באופן טבעי לאחר טיפול עקירת שיניים. פעולת שימור רכס היא פעולה משלימה לתהליך העקירה, בה הרופא ממלא את מכתשית השן בחלקיקי עצם, כאשר תהליך הריפוי הטבעי של הגוף המתרחש לאחר העקירה נלקח בחשבון כפרמטר אפקטיבי.

פעולת שימור הרכס, הינה פעולה יחסית פשוטה ועשויה בהמשך לחסוך את הצורך בהשתלת עצם, בעת ביצוע תהליכי שיקום הפה (השתלת שיניים).

תהליך השתלת עצם והשיטות השונות

תהליך השתלת עצם (אוגמטנציה) כאמור מטרתה לעבות את העצם באזור הלסת, במקום בו היא נספגה או חסרה, לצורך יצירת כמות עצם אופטימלית למטרת השתלת שיניים, במוקם אלו שאבדו.

השתלת עצם מתבצעת על ידי עצם עצמית, או תחליף עצם סינטטי המבוסס על חומרים פלסטיים שונים שעברו טיפול מיוחד לצורך התאמתם למטרה זו, כל זאת בהתאם לתוכניות שיקום הפה העתידיות במידה ויש כאלו.

קיימים שני סוגים של השתלת עצם: אנכית ואופקית, אשר שניהם מהווים פתרון לבעיות שונות, אך מטרתם דומה – עיבוי עצם הלסת והכנתה לקליטת שתלים דנטאליים בהצלחה.

השתלת עצם ממקור פנימי

• עצם עצמית – בשיטה זו נלקחת העצם מאותו מטופל שעובר את ההשתלה. זוהי השיטה עם הסיכויים הטובים ביותר מעצם העובדה שהיא נלקחת מאותו DNA. אך כמו כל השתלה יש לה חסרונות למשל: לצורך קצירת העצם אנו בעצם פוצעים מקום אחר בפה של המטופל וזה יכול להתפתח לכאב נוסף שעלול גם הוא להזדהם, להתנפח ולהאריך את תקופת ההחלמה. כמו כן, כמות העצם שאנו יכולים לקצור מפיו של המטופל הוא מוגבל להבדיל ממקורות אחרים שם ישנו שטח עבודה גדול יותר.

• עצם מבנק העצם – בשיטה זו נלקחת העצם מתורם חי או מת, העצם הזו עוברת תהליך של חיטוי על מנת שלא יועברו זיהומים מהתורם למטופל. היתרונות בשיטה זו כוללים: אין הגבלת כמות כיון שזו עצם שנרכשת, לא נעשה כל תהליך כירורגי נוסף במטופל וחוסך לו כאב וחוסר נוחות, סיכוי קליטת העצם הוא גבוה כיון שמדובר בעצם של אדם. החיסרון של השיטה הוא בכך שאנחנו לא מכירים את התורם, את גילו ומצבו הרפואי ולכן אין לנו דרך לדעת את איכות העצם שנתרמה.

השתלת עצם ממקור חיצוני

• עצם ממקור חיצוני – בשיטה זו נלקחת עצם מבעל חיים, מבקר/חזיר אך לא מבני אדם. בקצירת העצם נלקח רק החלק המינרלי של העצם, את החלק האורגני מסירים לכן הסיכוי לזיהום אפסי. עצם זו גם כן לא מוגבלת בכמות ולאחר בדיקה של שנים רבות לא נמצא שהיא פחות טובה ואיכותית מעצם של אדם.

• עצם סינטטית/מלאכותית – בשיטה הזו משתמשים בעצם שמיוצרת במקום חיצוני שמתמחה ביצירות של תחליפי עצם סינטטיים. הייצור של העצם מותאם בהתאם לצרכי המטופל, בעל חוזק דומה לעצם המטופל, בעלת יכולת עמידה בעומסים בדיוק כמו עצם טבעית. היתרונות שלה: אין הגבלת כמות וזמינות, מדובר בעצם סטרילית לחלוטין אז אין סכנת זיהומים או דלקות למיניהם, לא נעשה כל תהליך כירורגי נוסף במטופל וחוסך לו כאב וחוסר נוחות נוסף. החיסרון של השיטה הזו: סיכוי קליטת העצם יותר נמוכים מעצם של אדם, קיים סיכוי שהפה של המטופל ידחה את העצם הזו.

לדעת רבים, בשל הקושי והחשש לשימוש בעצם עצמית או בעצם ממקור חיצוני השימוש בעתיד בשיטה זו יהיה גבוה בהרבה יותר, ולכן יש סיכוי טוב שיושקעו הרבה יותר משאבים על מנת שתכונותיה ישתפרו וככל שיעבור הזמן היא תהפוך דומה יותר לעצם המקורית.

השתלת עצם אופקית ואנכית

במקרים בהם מתגלה בפה המטופל שיפוע/חוסר בעובי הלסת יש צורך להרחיב את עובי העצם והרחבה זו מתבצעת באמצעות עצם אופקית. הסיכוי של השתלה זו גבוה יותר מהשתלה אנכית. השתלת עצם אנכית נעשית במקרים בהם יגלה הרופא כי קיים מחסור בגובה הלסת ואין אפשרות להשתמש בשתלים באורך הרצוי יצטרך לבצע השתלת עצם אנכית, בנייה של העצם לגובה, וכמו שכבר הזכרנו הסיכויים שלה נמוכים יותר מהשתלה אופקית. לכן הרופא יבצע כיסוי של האזור בממברנה ששומר על הגובה וכך בעצם שומרים על אחוזי ההצלחה של ההליך.

הכנות לניתוח

לפני ניתוח השתלת עצם חשוב לבצע טיפול שיניים לצורך הסרת מוקדים של זיהום, דלקות ו/או עששת אם יש כאלו. בנוסף, מומלץ לבצע טיפול שיננית לצורך ניקוי אבנית, ולהגיע לטיפול השתלת עצם כאשר מצב השיניים הינו אופטימאלי.

יש צורך להקפיד על הוראות הרופא המנתח במידה והמליץ על טיפול תרופתי מקדים לצורך מניעת זיהום.

מכיוון שעישון מעכב משמעותית את תהליכי הריפוי בפה, והסיכון לסיבוכים עולה בקרב מטופלים מעשנים, ימליץ לכם הרופא להפסיק לעשן לחלוטין. במידה ואין באפשרותכם, ינחה אתכם הרופא על התקופה המומלצת בה צריך להימנע מעישון, לפני ואחרי הניתוח.

התאוששות והחלמה

תקופת ההחלמה הראשונית אורכת כשבועיים ימים, כאשר במהלכה חשוב להקפיד על הוראות הרופא לנטילת תרופות אנטיביוטיות, למניעת זיהום, במידה וניתנו כאלה. בנוסף, הקפדה על ניקיון הפה והשיניים, על פי הוראות הרופא המנתח יסייעו בתהליך ההחלמה ולהצלחת ההשתלה.

במהלך 6-12 חודשים כאמור, העצם המושתלת עוברת איחוד עם עצם הלסת המקורית, כאשר לאחר תקופה זו, ועל פי אבחנתו של הרופא ניתן לבצע השתלה דנטאלית. שימוש במקור עצמי בהשתלה ייקצר במעט את הזמן בו העצם תיקלט ותעבור איחוד מושלם עם עצם הלסת הקיימת.

עלות השתלת עצם

מחירו של ניתוח השתלת עצם תלוי בגורמים שונים כגון ניסיונו של הרופא המנתח, מומחיותו, וכמובן מצב השיניים הסובייקטיבי שלכם, שיטת הטיפול ומקור העצם המושתלת. על כן, מחיר מדויק תוכלו לקבל רק לאחר פגישת ייעוץ ואבחון מקיפה, אשר תכלול את תוכנית הטיפול המדויקת עבורכם.