חושבים לעקור שן בינה? הנה כל מה שחשוב לדעת לפני הטיפול

בגיל הינקות, צומחות לנו "שיני חלב", שבתורן נושרות כדי לפנות מקום לשיניים הקבועות שילוו אותנו (בתקווה) למשך כל חיינו. התהליך הזה בדרך כלל עובר בלי בעיות מיוחדות, אך בסוף שנות העשרה ובתחילת שנות ה-20 לחיינו, רבים מאתנו יחוו צמיחה נוספת של שיניים, הפעם הרבה פחות סימפטית ומרגשת. אלו כמובן שיני הבינה, שרובנו היינו כנראה שמחים לוותר עליהן.

בחלק ניכר מהמקרים, שיני בינה עלולות לצמוח שלא בזווית הטבעית של שאר השיניים, ולגרום לאי נוחות משמעותית. מלבד נפיחות מקומית וכאב, השן יכולה ליצור קשיים באכילה, פציעות בפה ואפילו לחץ על העצבים באזור, מצב שיגרום לכאב רציף ומתמשך. בנוסף, אזור הצמיחה של השן עלול להזדהם מחיידקים שעלולים גם להרוס בתורם את השיניים.

אז מה עושים עם שיני בינה?

חשוב להבין כי לא בכל המקרים יהיה צורך בניתוח לעקירת שן הבינה. בחלק מהמקרים, גם אם הצמיחה שלה כרוכה בכאב, היא בסופו של דבר תבקע בצורה תקינה. לעיתים הרופא אף יבצע חתך קטן שיאפשר לה לבקוע בקלות רבה יותר ובכך יפחית כאב.

לכן, בשלב הראשון חשוב לפנות לרופא השיניים ולבצע אבחון מעמיק ומקצועי של מצב השיניים. את ההתייעצות הראשונית עם הרופא חשוב לבצע בכל מקרה שבו שן הבינה גורמת לאי נוחות. זכרו כי עדיף לדעת שהכול תקין מאשר להתמודד עם אי ודאות.

מה עושים במקרה שהשן קרובה לעצב?

בביקור הראשוני אצל רופא השיניים, הוא יפנה אתכם לביצוע צילום רנטגן ובמצבים מסוימים אף צילום CT שמאפשר לקבל תמונה מדויקת יותר של מצב השיניים. אם מדובר בשן בינה שכבר בקעה, המנתח יבצע עקירה פשוטה – כמו במקרה של שן רגילה.

אם מדובר בשן שקרובה לעצב, ההליך הופך מעט מורכב יותר. השורשים של שיני הבינה התחתונות, עלולים להיות קרובים לעצב המנדיבולרי או לעצב הלינגואלי שמעבירים תחושות מהשפה התחתונה ומהלשון אל המוח. לכן, בניתוח קיים סיכון מסוים לפגיעה עצבית, אך עדיף לבצע אותו ולהימנע מכאבים מתמשכים באזור רגיש זה בטווח הארוך.

בניתוח כזה, ייתכן מאוד כי המנתח יחליט להוציא את השן בחתיכות קטנות במקום לעקור אותה בשלמותה. זאת כדי להפחית את כמות העצם שיהיה עליו להסיר כדי לעקור את השן ואת הסיכון לפגיעה עצבית.

למה לצפות בניתוח לעקירת שן בינה?

ניתוח עקירה מתבצע בהרדמה מקומית של אזור שן הבינה בלבד. זוהי אותה ההרדמה שמשתמשים בה בטיפולים פשוטים לסתימת חורים בשיניים. אם אתם חוששים מהדקירה, ניתן גם לבקש מהרופא להשתמש באמצעי טשטוש במהלך הטיפול. בסיום הטיפול ייתכן כי יהיה צורך בתפרים שחלקם ייעלמו מעצמם ואחרים ידרשו הוצאה במרפאת השיניים אחרי מספר ימים.

האם עקירה היא טיפול מסוכן?

ניתוח עקירה נחשב לאחד הטיפולים הכירורגיים הפשוטים ביותר, אך כמו כל הליך רפואי, גם הוא טומן בחובו סיכון לסיבוכים, אם כי נמוך יחסית. הסכנות האפשריות בניתוח כזה כוללות זיהום, דימום מסיבי, חוסר תחושה ברקמות שמסביב לשן הבינה, בעיות בסינוסים ומצב שנקרא "מכתשית יבשה" – שבו נוצר מכתש לאחר עקירת השן, אשר עלול לגרום לכאבים מתמשכים.

ההחלמה וההתאוששות מהטיפול

עקירה היא כאמור תהליך די פשוט, שאחריו כבר תוכלו לנהוג הביתה ולתפקד באופן מלא, בהנחה שלא ביקשתם מהרופא להשתמש בחומרי טשטוש והרדמה חזקים יותר מההרדמה המקומית.

ביממה הראשונה לאחר הניתוח, ייתכן כי תסבלו מדימום מקומי ולכן מומלץ להחזיק בהישג יד גאזה לספיגתו. ביום הראשון, מומלץ להימנע משטיפת הפה, מיריקה או מפעולות הדורשות מציצה, כמו שתייה מקשית או עישון. מומלץ גם להימנע משתייה של נוזלים חמים שעלולים לגרום לפתיחת התפרים.

בימים שלאחר הניתוח ייתכן כי תמשיכו לחוות נפיחות בפנים וכאבים מקומיים. התופעות האלו צפויות לחלוף במהירות ואינן מעמידות אתכם בסיכון. בימים אלו מומלץ להצטייד במשככי כאבים, ליטול אנטיביוטיקה כדי להפחית את הסיכון לזיהום ולאכול רק מזונות רכים וקרירים. בנוסף, גם אם הפה כואב, יש להקפיד לצחצח בעדינות את השיניים והחניכיים – אבל הימנעו ממגע עם אזור הניתוח עצמו.

בימים שלאחר הניתוח מומלץ לשטוף את הפה עם מים פושרים המכילים חצי כפית מלח כדי להקל על הכאב והנפיחות. בנוסף, זכרו להגיע לרופא השיניים בזמן כדי להוציא את התפרים, במידה  וקיבלתם הנחיה כזאת.