לתזונה שלנו חשיבות עצומה על בריאותינו, אך לא רק. להרגלי התזונה שלנו והמזון אותו אנו צורכים, השפעה רבה גם על בריאות השיניים והחניכיים שלנו.

נהוג לחשוב שאם נקפיד על היגיינת פה קבועה, נצחצח פעמיים ביום את השיניים באופן נכון וננקה את רווחי השיניים עם חוט דנטלי, נוכל להימנע מהיווצרות עששת וחורים בשיניים. ביקור תקופתי אצל שיננית הכרחי לניקוי אזורים שהוזנחו ולביקורת על בריאות הפה והשיניים. זה נכון בהחלט, אך לא מספיק. חשוב גם לשמור ולהקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת כדי להימנע מהתפתחות עששת.

מהי מחלת העששת וכיצד היא נוצרת?

עששת הינה מחלה זיהומית בה ישנו הרס של הציפוי החיצוני של השן – האמייל. העששת מתפתחת מרובד חיידקי הנמצא בחלל הפה שלנו. המזון אותו אנו אוכלים הופך בפינו באמצעות החיידקים שבו לחומצה. החומצה גורמת להתפרקות השן ולהרס מרכיביה. ההרס של ציפוי השן גורם בחלוף הזמן לחורים בשיניים.

הגורם העיקרי ליצירת עששת הוא הסוכר הנמצא במזון שאנו אוכלים, אשר מתפרק על ידי החיידקים לחומצה. החיידקים אשר נמצאים באופן טיבעי בפה, משגשגים בסביבה חומצית הנוצרת מפירוק סוכרים ושאריות מזון. החומצה הנוצרת מפירוק הסוכרים חריפה כל כך שהיא פוגעת בשכבת האמייל של השן, וכך נוצרים חורים בשיניים. בתחילה החומצה פוגעת באמייל ובהמשך חודרת אל החומר הפנימי המרכיב את השן – הדנטין, זהו השלב בו כבר מורגש כאב שיניים.

לשמחתנו תהליך היווצרות העששת בתחילתו הינו הפיך, בזכות תפקידו של הרוק המנטרל את החומצה, והמלחים חוזרים ושוקעים בשכבת האמייל, ומשלימים את השכבה שהחומצה החלה להמיס. יחד עם זאת, במקרים בהם תכיפות ואורך השפעת החומצה על השן עוברים את יכולת הגוף הטבעית לחידוש האמייל, נוצרת פגיעה במעטפת השן החיצונית ובחלקים הפנימיים יותר של השן, ונוצרת עששת. אז האפשרות היחידה היא טיפול מלאכותי אצל רופא השיניים.

מחקרים הוכיחו כי להתפתחות עששת וחומרתה מרכיבים גנטיים, אך נתון חשוב לא פחות הוא הרגלי היגיינת הפה והרגליי תזונה נכונה.

כיצד משפיעה התזונה שלנו על היווצרות עששת?

החיידקים שבפינו מנצלים לא רק סוכרים פשוטים, כגון דבש, מולסה וסוכר ליצירת חומצה הפוגעת בשיניים, אלא גם עמילנים המצויים בפחמימות כגון: לחמים, דגנים וסוגי קרקרים וחטיפים. כל מאכל המכיל פחמימות, גם אם אינו מתוק, משמש קרקע פורייה לשגשוג חיידקים גורמי עששת.

כאשר אנו אוכלים מאכלים פחממתיים, אנו בעצם צורכים מאכלים המכילים סוכרים מורכבים המזיקים לשיניים. בנוסף, גם לתחליפי סוכר וממתיקים יש השפעה הרסנית על השיניים כמו סוכר לבן. לצריכת פחמימות ישנה חשיבות רבה לצורך הפקת אנרגיה לגופנו, וכמובן שלא ניתן להתקיים על תזונה נטולת פחמימות, אך ישנה חשיבות רבה למינון המזונות ושמירה על היגיינת הפה והשיניים, לצורך הפחתת הסיכוי להיווצרות עששת. מומלץ לצחצח שיניים ולהשתמש בחוט דנטלי לניקוי שאריות מזון לאחר כל ארוחה, בעיקר אם היא מכילה פחמימות, ולהפחית למינימום שתייה ממותקת וצריכת ממתקים.

שמירה והקפדה על תזונה מאוזנת לצד הקפדה על כללי היגיינת הפה, יפחיתו במידה משמעותית את הסיכוי להתפתחות עששת השיניים.

הגורמים המשפיעים על התפתחות עששת

תכיפות האכילה

ככל שתכיפות האכילה גבוהה יותר, יש לחיידקים יותר הזדמנויות לייצר חומצה חריפה ולהתחיל תהליך של פגיעה בשן, וזאת בשל העובדה שבכל פעם שאנו אוכלים מזון המכיל פחמימות, החומצה המשתחררת נותרת על גבי השיניים למשך כארבעים דקות.

משך זמן שהיית המזון על השיניים

ישנם מאכלים מסוימים הנשארים זמן רב יותר על גבי השיניים, וכך יש הזדמנות ממושכת יותר לחיידקים ליצור הרס בשיניים. פחמימות מסוימות כגון, חטיפים, עוגיות ומיני קורנפלקס נדבקים לשיניים וקשה להוריד אותן בשטיפה או שתייה רגילה, לעומת סוכריות ג'לי שהן אמנם דביקות ומכילות סוכר, אך נשטפות מהר יותר אפילו משיירי לחם וקרקרים.

צורת האכילה

במהלך ארוחה מופרש רוק אשר תפקידו לסייע בפינוי שאריות מזון, ונטרול החומציות בפה. על כן אכילת מזון המכיל פחמימות כחלק מארוחה מלאה בה מופרשת כמות גדולה של רוק, עדיפה על פני צריכת פחמימות באופן נפרד. בנוסף, ישנה חשיבות לשתיית מים במהלך הארוחה המסייעת לניקוי שאריות מזון מהשיניים ושמירה על חלל פה נקי מחומציות. מומלץ לאכול 3 ארוחות מלאות ביום ועוד 2-3 ארוחות ביניים, ופעוטות מומלץ לגמול מארוחות לילה כבר בבקיעת השן הראשונה.

כיצד נשמור על השיניים מפני היווצרות עששת?

הקנייה ואימוץ הרגלי אכילה נכונים, והקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת יסייעו רבות במניעת עששת, וכן ישפיעו לטובה גם על הבריאות הכללית שלנו.
צמצום אכילת מזונות המכילים סוכר ולהם נטייה להידבק לשיניים ולהישאר בחלל הפה זמן ממושך כגון: חטיפים, מיני קורנפלקס, עוגיות, סוכריות קשות, קרקרים. במידה וכן צרכנו מזונות אלו, חשוב להקפיד לצחצח שיניים לאחר מכן, ולנקות את חלל הפה.

הקפדה על ארוחות מסודרות ומלאות והפחתת ארוחות קטנות, "נשנושים" בין הארוחות. כאמור, לתכיפות האכילה השפעה על נוכחות מזון והיווצרות חומצה בפה, וכן החשיבות הרבה של הפרשת רוק במהלך ארוחות מלאות.

הקפידו שארוחות הביניים שלכם יכילו פירות וירקות המכילים נוזלים רבים המסייעים בשטיפת הפה, מלבד היותם בריאים ומזינים.
קינוח מתוק עדיף לאכול מייד לאחר הארוחה וכחלק ממנה, כאשר ישנה כמות רוק מספקת בפה המנטרלת את החומציות ומסייעת בשטיפת הפה.
הפחיתו שתיית משקאות ממותקים ועברו לשתות מים שגם מסייעים בשטיפת שאריות המזון שנדבקו לשיניים.
צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום וניקוי שאריות מזון בחוט דנטלי ועזרים לניקוי בין רווחי השיניים, אליהם מברשת השיניים לא מגיעה. מומלץ לצחצח שיניים גם לאחר ארוחות גדולות.