השתלת עצם ושימור רכס

לאחר עקירת שן בחלל הפה מתרחש תהליך ספיגה של עצם הלסת. העצם אשר תמכה בשן לפני העקירה עוברת ב 3-6 החודשים לאחר העקירה ספיגה של 50% מרוחב העצם ועד 30% מגובהה העצם. לתהליך זה יש השפעה על היכולת להשמה של שתל בעתיד, שהרי לצורך החדרת שתלים יש צורך בכמות עצם מסוימת. כמו כן, הירידה בגובה העצם לאחר העקירה, עשויה ליצור פגם אסתטי באזור וקבלת מראה של שן ארוכה מדיי.

על מנת להימנע מהאמור, מומלץ לסייע לעצם להיבנות לגובה הרצוי במהלך ביצוע פרוצדורת העקירה.

מהי פעולת שימור רכס?

פעולת שימור רכס הינה פעולה כירורגית, במהלכה מיד בתום ביצוע העקירה, מנקה רופא השיניים שאריות של דלקת מהאזור וממלא את מכתשית השן, בחלקיקי עצם.

מטרת ביצוע פעולה זו הינה הקטנת היקף התהליך של ספיגת עצם הלסת, אשר מתרחש באופן טבעי לאחר ביצוע  עקירת שיניים. הפעולה מתבצעת כתהליך משלים לעקירה, תוך כדי ניצול תהליך הריפוי הטבעי המתרחש בגוף לאחריה.

חשיבות הפעולה מתגברת כאשר לוקחים בחשבון את העובדה, כי בניית עצם בשלב מאוחר יותר המתבצעת על פני מישור שטוח, מורכבת בהרבה וסיכויי הצלחתה פחותים בהרבה מהליך שימור הרכס המתבצע כאשר קיים שקע של העקירה. פעולת שימור הרכס, הינה פעולה פשוטה לביצוע, ועשויה לחסוך בשלבים מאוחרים יותר, את הצורך בהשתלת עצם במקרים בהם נדרשים לכך טרם ביצוע השתלת שיניים.

חלקיקי העצם המושתלים בתהליך שימור הרכס, מתאחדים במהלך הליך הריפוי הטבעי עם עצם הלסת הקיימת, והופכים לחלק אינטגרלי ממנה, וביחד מהווים עצם אחת יציבה וחזקה, בעלת נפח מתאים להשתלת שיניים במידת הצורך, או התקנת גשר. תהליך זה בדרך כלל אורך כשלושה חודשים.

בחלק מהמקרים, על פי שיקול דעתו של רופא השיניים, ניתן להחדיר שתל לאחר העקירה, למלא סביבו חלקיקי עצם, ולהמתין לבניית עצם כחלק מתהליך הריפוי. אך לא תמיד הדבר אפשרי, ובמקרים אחרים יכסה הרופא את חלקיקי העצם שהחדיר למכתשית בכיסוי ממברנה, אשר ימנע מרקמת חניכיים לחדור לאזור ולתפוס את המקום הנדרש לצורך בניית העצם.

הרופא מבצע את התהליך על ידי השתלה של עצם עצמית, עצם מתרומה או תחליף עצם סינטטי מסוגים שונים, בהתאמה לתוכנית הטיפול העתידית באזור העקירה. יש לציין שכל סוגי העצם עוברים טיפול מיוחד בתהליכים אשר הופכים אותם בטוחים לשימוש.