טיפולי שיניים לחולים אונקולוגיים

בישראל מאובחנים מדי שנה למעלה מ-28,000 חולים חדשים במחלת הסרטן, כאשר בגברים הסרטנים השכיחים הם סרטן הערמונית, המעי הגס והריאה, ואילו בנשים בולטים סרטן השד והמעי הגס. חולים אונקולוגיים עומדים בפני אתגרים רבים במהלך תקופת הטיפול במחלת הסרטן, וטיפול השיניים הוא חלק בלתי נפרד בשמירה על איכות החיים והבריאות הכללית. הטיפולים האונקולוגיים כגון כימותרפיה והקרנות משפיעים באופן משמעותי על בריאות חלל הפה והשיניים. כל אחד מהמטופלים הללו זקוק לטיפול שיניים מותאם ומקצועי המתחשב במצבו הרפואי המורכב ובתופעות הלוואי של הטיפולים האונקולוגיים.

מה היא השפעת הטיפולים האונקולוגיים על חלל הפה?

טיפולים אונקולוגיים גורמים למגוון רחב של תופעות לוואי בחלל הפה המשפיעות על בריאות השיניים והחניכיים:

כימותרפיה מדכאת את מח העצם, מה שמוביל להפחתה בספירת תאי הדם השונים וגורם לסיכון מוגבר לדימומים וזיהומים. בנוסף, התרופות הכימיות עשויות לפגוע במערכת העיכול ובחלל הפה באופן ישיר, וגורמות ליובש בפה, נפיחות וכאבים בחניכיים, פצעים ברירית הלשון, דימומים מהחניכיים ופגיעה בחוש הטעם.

טיפולי הקרנות, במיוחד באזור הראש והצוואר, גורמים לנזק חמור לבלוטות הרוק ומובילים ליובש קשה בפה. מצב זה מגביר משמעותית את הסיכון לעששת, מחלות חניכיים וזיהומים כמו פטריות והרפס, וללא טיפול מתאים עלול להוביל לאובדן שיניים תוך זמן קצר יחסית.

האתגרים בטיפול שיניים לחולים אונקולוגיים

הטיפול השיניים בחולים אונקולוגיים מציב בפני רופאי השיניים שורה של אתגרים מורכבים המחייבים ידע מקצועי מיוחד. האתגר הראשון הוא הצורך בתיאום הדוק עם האונקולוג המטפל ובהבנה מעמיקה של המצב הרפואי, סוג הסרטן, סוגי הטיפולים שהמטופל מקבל, והתרופות השונות שהוא נוטל. דיכוי מערכת החיסון מגביר את הסיכון לזיהומים חמורים, ולכן יש צורך בזהירות יתרה ובשימוש באנטיביוטיקה מניעתית במקרים מסוימים. ירידה בספירת הטסיות והקרישה מגבירה את הסיכון לדימומים בלתי מבוקרים במהלך פרוצדורות כירורגיות. הנזק לרירית הפה והיובש הקיצוני מקשים על ביצוע טיפולים וגורמים לאי נוחות ניכרת למטופלים. הסיכון לנמק עצם הלסת במטופלים המטופלים בביספוספונטים מחייב שיקול דעת קליני מיוחד. בנוסף, חולים אונקולוגיים עשויים לסבול מעייפות כרונית, כאבים, ומצב רגשי קשה, מה שמצריך רגישות ומקצועיות מיוחדת מצד הצוות המטפל.

טיפול מונע לפני תחילת הטיפול האונקולוגי

השלב המונע הוא קריטי ביותר בטיפול השיניים של חולים אונקולוגיים. עם אבחון מחלת הסרטן, חשוב מאוד לבצע בדיקת שיניים מקיפה והכנת תכנית טיפול מפורטת בתיאום מלא עם האונקולוג המטפל. הבדיקה כוללת צילומים דנטליים כולל צילום פנורמי, הערכת מצב השיניים והחניכיים, וזיהוי בעיות קיימות. בשלב זה יש לבצע טיפולים דחופים כגון עקירת שיניים רקובות שעלולות להוות מוקד זיהומי, טיפול במחלות חניכיים פעילות, וסילוק אבנית ופלאק. הטיפול המונע מבוצע לפי פרוטוקולים מוסכמים ובהתאם ללוח הזמנים של הטיפול האונקולוגי, כאשר המטרה היא להגיע לתחילת הטיפול האונקולוגי עם חלל פה בריא ככל האפשר.

טיפולי שורש ושיקום שיניים לחולים אונקולוגיים

טיפולי שורש הם חלק חשוב בשמירה על השיניים של חולים אונקולוגיים ומניעת עקירות מיותרות. הטיפול כולל ניקוי והרחבת תעלות השורש, חיטוי יסודי של מערכת השורש, וסגירה הרמטית של התעלות במטרה למנוע זיהומים עתידיים. לאחר השלמת טיפול השורש, יש לבצע שחזור איכותי של השן. השחזורים חייבים להיות אטומים ומדויקים כדי למנוע חדירת חיידקים והיווצרות עששת משנית.

טיפול בחניכיים ומחלות פריודונטליות

חולים אונקולוגיים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות חניכיים, שכן מערכת החיסון המוחלשת שלהם מגבירה את הסיכון לזיהומים וסיבוכים. הטיפול בחניכיים כולל סילוק יסודי של אבנית וצבירת פלאק מעל ומתחת לחניכיים, טיפול ברקמה דלקתית, והקצעת שורשים במידת הצורך. הטיפול בחניכיים צריך להתבצע לפני תחילת הטיפול האונקולוגי ולהימשך במעקב שוטף לאורך כל תקופת המחלה והטיפול, כדי למנוע החמרה של מחלות חניכיים שעלולות להוביל לאובדן שיניים ולסיבוכים מערכתיים.

עקירות שיניים ושיקולים מיוחדים

עקירת שיניים אצל חולים אונקולוגיים מצריכה שיקולים מיוחדים והתייעצות הדוקה עם האונקולוג המטפל. עקירות מתבצעות בעיקר לפני תחילת הטיפול האונקולוגי, כאשר המטרה היא להסיר שיניים רקובות, שיניים עם זיהומים חריפים, או שיניים שאין סיכוי לשמרן. הזמן האופטימלי לעקירות הוא לפני תחילת הכימותרפיה או ההקרנות, כדי לאפשר ריפוי מלא של האתר לפני דיכוי מערכת החיסון. במהלך הטיפול האונקולוגי ולאחריו, לעקירות שיניים סיכון מוגבר לסיבוכים כגון דימומים בלתי מבוקרים עקב ירידה בספירת הטסיות, זיהומים חמורים עקב מערכת חיסון מוחלשת, ובמיוחד נמק של עצמות הלסת אצל מטופלים המקבלים תרופות מסוימות. במקרים אלו, יש לשקול חלופות טיפוליות כמו טיפולי שורש במקום עקירה, ואם עקירה נדרשת, היא מתבצעת בזהירות יתרה ובתיאום מלא עם הצוות הרפואי.

תותבות מלאות וחלקיות

שיקום באמצעות תותבות הוא אפשרות טובה להחזרת תפקוד הלעיסה, הדיבור והמראה האסתטי לחולים אונקולוגיים שאיבדו שיניים. התותבות מיוצרות בהתאמה אישית למבנה הפה של המטופל ונועדו להחליף את השיניים החסרות ולשקם את יכולת הלעיסה. למטופלים שעברו כריתה של הלסתות בשל גידול, ישנה אופציה של תותבות חלקיות יצוקות, שהן חזקות ויציבות יותר מתותבות רגילות. התותבות מחייבות תחזוקה שוטפת וניקוי יסודי, והתאמה מחדש במידת הצורך עקב שינויים במבנה העצם והחניכיים. השיקום בעזרת תותבות משפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים ומאפשר להם לשוב לתפקוד תקין ככל האפשר, תוך שמירה על הערך התזונתי והבריאותי של ארוחות מאוזנות.

השתלות שיניים לחולים אונקולוגיים

השתלות שיניים לחולים אונקולוגיים הן אפשרות טיפולית שדורשת שיקול דעת רפואי מיוחד ובחינה מדוקדקת של המצב הבריאותי. השתלת שיניים מצריכה עצם בריאה ויציבה, מערכת חיסונית תקינה, וריפוי תקין, ובמקרים של טיפול בתרופות אונקולוגיות מסוימות קיים סיכון משמעותי לנמק של עצם הלסת. לפני ביצוע השתלה יש צורך בהערכה מקיפה של המצב הרפואי, התייעצות עם האונקולוג, בדיקות הדמיה, ולעיתים טיפולים מקדימים כמו השלמת עצם או טיפול בדלקות חניכיים. הצלחת ההשתלה תלויה בגורמים רבים כולל הזמן שחלף מסיום הטיפול האונקולוגי, ניהול נכון של התזונה ותמיכה בתהליך הריפוי.

טיפולי שיניים לנוטלים תרופות ממשפחת הביספוספונטים Bisphosphonates

תרופות ממשפחת הביספוספונטים ניתנות לחולי סרטן עם מיאלומה נפוצה או גרורות לעצמות, והן מהוות אתגר משמעותי בטיפול השיניים. תרופות אלו מחזקות את העצם ומונעות שבירות, אך הן גם מעכבות את תהליכי הריפוי והבנייה מחדש של רקמת העצם. המשמעות היא שכל התערבות כירורגית בלסתות, ובמיוחד עקירות שיניים, עלולה לגרום לסיבוך חמור הנקרא אוסטאונקרוזיס – נמק של עצם הלסת. מצב זה מתבטא בחשיפה של עצם לסת שלא מתרפאת, כאבים עזים, זיהומים חוזרים, וקושי בתפקוד. במהלך נטילת התרופות, יש להימנע ככל הניתן מפעולות כירורגיות, ולבחור בחלופות טיפוליות שמרניות. קיימים פרוטוקולים מיוחדים למטופלים אלו הכוללים הפסקה זמנית של התרופה לפני פרוצדורות כירורגיות, שימוש באנטיביוטיקה מניעתית, ומעקב הדוק אחר הריפוי.

טיפול בסרטן חלל הפה – אתגרים מיוחדים

סרטן חלל הפה מציב אתגרים ייחודיים ודורש טיפול דנטלי מותאם במיוחד. הסרטן עשוי להופיע באזורים שונים בפה כמו שפתיים, חניכיים, לשון, בלוטות רוק וגרון, והוא נחשב לאחד מהסוגים הקשים ביותר מבין סוגי הסרטן השונים. בשלבים הראשונים אין כאבים, מה שמדגיש את החשיבות של אבחנה מוקדמת. סימנים העשויים להעיד על סרטן בחלל הפה כוללים פצעים ובליטות בחלק הפנימי של הפה, כאב מתמשך, גוש בצוואר, כאב באוזן או בגרון, דימום לא מוסבר, שינויי צבע באזורים מסוימים, כיבים שאינם מתרפאים, וקושי להזיז את הלסת. המטופלים עם סרטן בחלל הפה מטופלים בדרך כלל בניתוח כירורגי או בהקרנות, ולעיתים בשילוב של שתי השיטות. ההקרנות לאזור הראש והצוואר גורמות לנזק חמור לבלוטות הרוק וליובש קשה בפה, מה שמגביר משמעותית את הסיכון לעששת ואובדן שיניים מהיר. לכן, תחזוקה יומית קפדנית של חלל הפה ומעקב רפואי צמוד חשובים מאוד למטופלים אלו.

היגיינה דנטלית והמלצות לחולים אונקולוגיים

היגיינה דנטלית קפדנית קריטית לחולים אונקולוגיים והיא את אבן היסוד למניעת סיבוכים דנטליים:

• על המטופלים לצחצח שיניים לפחות שלוש פעמים ביום, במיוחד אחרי כל ארוחה, באמצעות מברשת שיניים רכה כדי למנוע גירוי יתר של החניכיים הרגישות.
• יש להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד לחיזוק האמייל ומניעת עששת, ולבצע שטיפות פה עם תמיסות מחטאות או מי סודה לשתייה מספר פעמים ביום.
• יש להימנע ממאכלים חמוצים, מתובלים או קשים שעלולים לגרות את רירית הפה הפגיעה, ולהעדיף מזון רך ופושר העשיר בקלוריות ובחלבונים.
• במקרים של יובש בפה, מומלץ לשתות כמויות גדולות של מים לאורך היום, להשתמש בתחליפי רוק, ולמצוץ קרחונים או סוכריות ללא סוכר להגברת הפרשת הרוק.
• טיפול מונע נגד פטריות עשוי להיות נדרש, וחשוב לטפל מיד בכל זיהום בחלל הפה כמו פטריות או הרפס.

טיפולי שיניים כחלק מהמאמץ להחלים ולשמור על איכות החיים

טיפולי שיניים לחולים אונקולוגיים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל במחלה ומשפיעים משמעותית על איכות החיים והבריאות הכללית. בחירת רופא שיניים מומחה ברפואת הפה ובעל ניסיון בטיפול בחולים אונקולוגיים חשוב מאוד להצלחת הטיפול. הצוות חייב לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם האונקולוג המטפל ולהתאים את הטיפולים למצב הרפואי הייחודי של כל מטופל. למרות האתגרים הרבים, טיפול שיניים מקצועי ומותאם יכול למנוע סיבוכים חמורים, לשפר את התפקוד והנוחות, ולתרום לבריאות הכללית ולאיכות החיים של חולי סרטן.