טיפול שורש בהרדמה מלאה

הרדמה מלאה או הרדמה כללית (נקראת גם השריית שינה) היא הליך בו גורמים לחוסר הכרה מבוקר אצל המטופל. חוסר ההכרה הזמני מאפשר לבצע פעולות כירורגיות מבלי המטופל ירגיש דבר. הרדמה כללית משמשת ברפואה מזה שנים רבות כולל ברפואת השיניים גם לביצוע טיפולי שורש במקרים מסוימים. מתי יומלץ על הרדמה מלאה לצורך טיפול שורש? מה היתרונות והחסרונות? האם יש סיכונים וכמה זמן לוקח להחלים מטיפול שורש בהרדמה מלאה?

מהם שורשי השיניים? למה הם צריכים טיפול?

השיניים שלנו חזקות מאוד, הן יושבות היטב בתוך עצמות הלסת ובהחלט יכולות להישאר בריאות ושלמות לאורך שנים רבות. שורשי השיניים הם החלק התחתון ביותר של השן, הם מקבעים את השן לתוך הלסת וכוללים גם עצבים וכלי דם המזינים את השן. אנו לא רואים את שורשי השיניים כי כאמור, הם נמצאים בעומק עצם הלסת. למרות חוזקן של השיניים, הן אינן בלתי פגיעות. כאשר חיידקים מזיקים מצליחים לחדור לעומק השן הם יכולים לגרום לדלקת. ללא טיפול, הדלקת תתפשט ותהרוס את שורש השן. התוצאה היא כאב חד וחזק ובסופו של דבר, איבוד האחיזה של השן בלסת.

איך רופא השיניים מאבחן את הצורך בטיפול שורש?

הצורך בטיפול שורש יכול להתגלות בעקבות תלונות של המטופל על רגישות לחום או קור, כאב או שן שבורה. כמובן שתסמינים אלו יכולים להעיד גם על בעיות אחרות בשן ולכן הרופא יבקש לערוך צילום שיניים. שילוב של ממצאים בבדיקה פיזית על ידי הרופא ובצילום השיניים יבהירו האם מדובר על דלקת בשורשי השן שדורשת טיפול שורש או בעיה אחרת.

באילו מקרים יומלץ על טיפול שורש בהרדמה מלאה?

טיפול שורש לרוב יבוצע תחת הרדמה מקומית בזריקה. עבור המטופל, לא מדובר על חוויה ארוכה או קשה ורוב האנשים עוברים את הטיפול בקלות יחסית ואף מחלימים די מהר ללא תופעות לוואי מיוחדות. עם זאת, ישנם מקרים בהם יומלץ לעבור את הטיפול דווקא בהרדמה מלאה. מקרים אלו כוללים למשל:

• ילדים צעירים שטיפול שיניים הכולל רעש מקדחה ו"התעסקות" בחלל הפה יכולים להלחיץ אותם. במיוחד כאשר ישנו חשש לתזוזה בזמן הטיפול או חוסר שיתוף פעולה.
• מי שסובל מחרדה דנטלית ואינו מסוגל לעבור טיפול שורש בערות מלאה.
• מי שלא מסוגל לשבת זמן רב ללא תזוזה בין אם רצונית או לא רצונית.
• כאשר מדובר על טיפול ארוך או מורכב במיוחד כמו אפיסקטומי (טיפול שורש כירורגי).
• למטופלים הסובלים מרפלקס הקאה קיצוני.
• מי שלא ניתן להשיג את שיתוף הפעולה שלו בשל נכות קוגניטיבית או נפשית.

איך עושים טיפול שורש? האם טיפול תחת הרדמה מלאה שונה מטיפול שורש רגיל?

מבחינת הפעולות שרופא השיניים מבצע בשן עצמה אין הבדל בין טיפול תחת הרדמה מקומית ותחת הרדמה מלאה. בטיפול שורש, הרופא ראשית מסיר את החלקים בשן שנהרסו מהעששת ולאחר מכן בתעלות השן. הרופא מרחיב את התעלות ומנקה אותן היטב מהזיהום החיידקי. לאחר שלב זה השן נשארת חלולה וריקה. כדי לשחזר את שלמותה ולשמור על חוזקה, הרופא יבצע סתימת שורש או הרכבת מבנה שיקומי. השלב האחרון הוא הנחת כתר על השן כדי לחזק אותה ולשמור על האסתטיקה שלה.

בטיפול תחת הרדמה מלאה נדרשות הכנות לקראת ההרדמה לפני שהרופא מתחיל לטפל בשן. אלו כוללים קבלה למרפאה, לקיחת מדדים, פגישה עם הרופא המרדים ומתן חומר ההרדמה ישירות לווריד. לאחר סיום ההליך נדרשת גם התאוששות של מספר שעות לפני שניתן להשתחרר הביתה להמשך החלמה.

מה הם היתרונות של טיפול שורש תחת הרדמה מלאה?

לטיפול שורש תחת הרדמה מלאה יש מספר יתרונות:

• פתרון עבור מי שסובל מחרדה דנטלית – כ-10% מהמטופלים סובלים מחרדה דנטלית חמורה. לא מדובר על חשש מטיפול או אפילו פחד, אלא על רמה גבוהה של חרדה. מטופלים אלו אפילו נמנעים מטיפולי שיניים שגרתיים, הם לא מסוגלים לעבור כל טיפול שלא לדבר על טיפול שורש. עבור מי שסובל מחרדה דנטלית חמורה, טיפול שיניים בהרדמה מקומית אינו אפשרי, רבים אפילו לא יוכלו לעבור טיפול תחת סדציה (טשטוש). במקרים אלו, טיפול שורש תחת הרדמה מלאה הוא פתרון אידיאלי שמאפשר לקבל את הטיפול ברוגע, מבלי לזכור דבר.
• "זמן כיסא" – מטופלים שנדרשים לעבור מספר טיפולי שורש, טיפולי שורש כירורגיים או שילוב של טיפולי שורש עם הליכים אחרים יכולים לחסוך לעצמם "זמן כיסא". תחת הרדמה מלאה אפשר לעבור את כל הטיפולים הנדרשים בפעם אחת מבלי להצטרך לשבת על כיסא הרופא שעות ארוכות על כל אי הנוחות הכרוכה בעניין.
• סיכון נמוך – עבור מרבית המטופלים הרדמה מלאה היא הליך ללא סיכונים מיוחדים.
• טיפול בטוח יותר – מכיוון שהמטופל אינו יכול לזוז, הסיכוי לפגיעה ברקמות רכות בחלל הפה נמוך ביותר.
• הפחתת חששות ופחדים מטיפול שורש – גם מי שאינו מאובחן עם חרדה דנטלית בעוצמה גבוהה יכול לחוות חשש רב מטיפול שורש. מי שבוחר לעבור את הטיפול בהרדמה מלאה יוכל לחסוך לעצמו את החשש ואי הנוחות הכרוכים בטיפול.

האם יש חסרונות?

למרות היתרונות של טיפול שורש בהרדמה מלאה ישנם כמה חסרונות שמומלץ לתת עליהם את הדעת, אלו כוללים:

• מחיר ההרדמה – המחיר של ההרדמה ושכרו של המרדים אינם כלולים במחיר של הטיפול.
• סיכוני הרדמה כללית – הרדמה כללית היא הליך שגרתי ובטוח אך ייתכנו סיכונים מסוימים שחשוב להכיר ולבחון לפני שמחליטים האם כדאי לעבור טיפול שורש תחת שיטת הרדמה זו.
• שיתוף פעולה מצד המטופל – מצד אחד, העובדה שהמטופל אינו מגיב היא יתרון עבור רופא השיניים. הוא יכול לעשות את ההליך מבלי לחשוש מתגובת המטופל, במהירות רבה יותר ואף ביעילות גבוהה יותר. מצד שני, ישנם מצבים שבהם דווקא תגובת המטופל יכולה לעזור לרופא לבצע את הטיפול. בהרדמה מלאה נדרש ניסיון רב מאוד מצדו של הרופא כדי לגשר על חוסר שיתוך הפעולה של המטופל.
• הליך מורכב יותר מטיפול רגיל – נדרשות הכנות מקדימות לקראת הרדמה כללית, הן בשבועות לפני ביצוע ההליך (בדיקות דם, בדיקות נוספות כמון צילום חזה, נדרש צום ועוד) והן ביום הטיפול. לאומת טיפול שורש בהרדמה מקומית מדובר על היערכות מורכבת למדי.
• תופעות לוואי – להרדמה עצמה יכולות להיות תופעות לוואי שנמשכות כ-24 שעות ואף יותר.

מה מרגישים במהלך הטיפול?

בדקות הראשונות לאחר מתן חומרי ההרדמה מטופלים מדווחים על תחושת ריחוף, חלקם חווים בחילה קלה או סחרחורת. אך לרוב לאחר דקה-שתיים לכל היותר, חומר ההרדמה עושה את פעולתו והמטופל למעשה נרדם. מנקודה זו והלאה לא מרגישים דבר, לא זוכרים את מהלך הטיפול, אין כל תחושת אי נוחות, כאב, חרדה או חשש. פשוט ישנים.

למה לצפות אחרי טיפול השורש?

בשעות הראשונות – מיד לאחר סיום הטיפול, הרופא המרדים הוא זה שאחראי על הערת המטופל מההרדמה על ידי הפסקת מתן החומר המרדים. רוב האנשים מרגישים תחושת בלבול וחוסר אוריינטציה בשלבים הראשוניים לאחר ההתעוררות. המטופל יכול למשל לשאול שאלות משונות במקצת, לדבר באופן לא ברור או לומר דברים פנטזיונריים או מוזרים. נהוג להניח שככל שזמן ההרדמה יהיה ארוך יותר כך זמן ההתאוששות הראשונית יהיה ארוך יותר גם הוא.

ב-24 השעות הראשונות – לאחר חזרה למודעות וערות מלאה, ישנם מטופלים שמדווחים על תופעות לוואי כמו בחילה, כאב בטן, תיתכן הקאה, כאב ראש, עייפות גדולה, סחרחורת, בלבול מתמשך ועלייה בחום הגוף. מרבית התופעות הללו יעברו ללא כל התערבות לאחר מספר שעות ועד כיממה. חשוב מאוד לדאוג למלווה שייקח את המטופל חזרה לביתו וישהה עמו ב-24 השעות הראשונות. תופעות לוואי הקשורות לטיפול השורש כוללות תחושת אי נוחות או כאב ורגישות למזונות קרים או חמים במיוחד.

24 עד כ-72 שעות לאחר הטיפול – ככל שהזמן עובר כל תופעות הלוואי המקושרות להרדמה פוחתות וכך גם תופעות הלוואי של טיפול השורש עצמו. לאחר כיומיים-שלושה רוב האנשים חוזרים לבהירות מחשבתית סטנדרטית ורמת אנרגיה רגילה. בתקופה זו, ניתן להיעזר במשככי כאבים לפני הוראות הרופא המטפל, במידת הצורך ובמשורה. מטופלים רבים מופתעים שמבחינת טיפול השורש עצמו אין כמעט מגבלות כלשהן ואין הנחיות מיוחדות. אפשר לצחצח שיניים כרגיל, לאכול (רצוי לא להגזים עם מזונות קשים מידי על השן שטופלה) ולחזור לשגרת חיים רגילה ברגע שמרגישים בטוב. עם זאת, חשוב לא לעשן מוצרי טבק או לשתות אלכוהול בתקופת ההחלמה ואין לטוס או לצלול מחשש לפגיעה בשן שטופלה.

האם להרדמה מלאה יש סיכונים?

להרדמה מלאה אין תופעות לוואי ארוכות טווח. לאחר התפוגגות מלאה של החומרים המרדימים לא צפויות השלכות כלשהן. לחומרי ההרדמה לוקח כ-24 עד 72 שעות להתפוגג לחלוטין ולאחר מכן לא צפויות תחושות המקושרות להרדמה כלל. הסיכונים הכרוכים בהרדמה כללית בודדים ונדירים ביותר. אלו כוללים למשל קשיי נשימה, רגישות לחומרי ההרדמה, זיהום, כאב ראש חמור, הצהבה של העור או העיניים, לחץ דם נמוך ועוד. מצבים כגון אלו דורשים פניה לגורם רפואי אך כאמור, הם נדירים מאוד.

האם ההרדמה גם משככת כאב?

לאחר שחומרי ההרדמה עושים את פעולתם אין כל תחושת כאב. המטופל ישן ואינו מודע לדבר. ישנם מקרים בהם נהוג לבצע גם אלחוש מקומי כדי שהמטופל לא יתעורר עם כאבים עזים. במקרים אחרים נהוג לשלב משככי כאבים יחד עם חומרי הרדמה. אלו נתונים לשיקול לדעתו של רופא השיניים יחד עם הרופא המרדים. רופא השיניים יספק מרשם למשככי כאבים שניתן לקחת לפי הצורך בימים לאחר הטיפול.

כמה זמן אורכת ההחלמה? מתי אפשר לחזור לשגרה?

לאחר טיפול שורש בהרדמה מלאה רצוי לקחת כמה ימי חופש מהעבודה וממטלות הבית. רוב המטופלים מרגישים מוכנים לחזור לשגרה מתונה כבר לאחר כיומיים-שלושה ושגרה מלאה לאחר כשבוע. עם זאת, רצוי לא להתאמץ יתר על המידה בשבוע-שבועיים הראשונים ולהימנע למשל מפעילות ספורטיבית או מאומצת אחרת. לאחר הביקורת אצל רופא השיניים ואישורו ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה כולל טיסה, צלילה ופעילות גופנית.

תשובות לשאלות נפוצות:

מהו טיפול שורש כירורגי (אפיסקטומי)? האם אפשר לעשות אותו בהרדמה מלאה?

אפיסקטומי הוא טיפול שורש המבוצע על ידי כירורג במקרים בהם לא ניתן להציל את השן בטיפול שורש סטנדרטי. הרופא מקבל גישה אל שורשי השיניים דרך רקמת החניכיים ומבצע את הטיפול באופן זה. אפיסקטומי נחשב למורכב יותר מטיפול שורש רגיל והוא גם אורך זמן רב יותר. אם נדרש אפיסקטומי ביותר משן אחת, כאשר יש צורך באפיסקטומי וגם טיפול בשיניים נוספות או במטופלים הסובלים מחרדה דנטלית קשה או במי שבפשוט מעדיף לחסוך לעצמו את "זמן הכיסא" הארוך בהחלט ניתן לשקול לעבור את ההליך תחת הרדמה מלאה.

האם כל רופא שיניים יכול לעשות טיפול שורש תחת הרדמה מלאה?

את ההרדמה עצמה יכול לעשות רק רופא מומחה בהרדמה – אנסטזיולוג. אך גם את טיפול השיניים תחת הרדמה מלאה לא יכול לעשות כל רופא שיניים ונדרשת הסמכה מיוחדת לכך. אין רופאי שיניים רבים המבצעים טיפול שורש תחת הרדמה מלאה מכיוון שמדובר על פעולה מורכבת עבור הרופא. רופא שיניים שמבצע את ההליכים הללו הוא מומחה בתחומו, בעל מיומנות גבוהה וניסיון רב.

האם אפשר לעבור הרדמה מלאה במרפאת השיניים? חייבים בית חולים?

ניתן לעבור טיפולי שיניים בהרדמה מלאה בבית החולים השונים אך ישנן גם מרפאות שיניים שמציעות את השירות. על מנת שמרפאת שיניים תוכל להציע שירותי הרדמה מלאה עליה להיות מורשית לכך על ידי משרד הבריאות. הטיפול נעשה בחדר ייעודי הכולל את כל הציוד הדרוש לביצוע הרדמה (כולל ציוד מציל חיים, ציוד ניטור מדדים ועוד), בדומה לחדרי ניתוח בבתי חולים.

למי לא יומלץ לעבור טיפול שיניים תחת הרדמה מלאה?

הרדמה מלאה הוא הליך שגרתי למדי ברפואה ואין לו תופעות לוואי ארוכות טווח. עם זאת, עבור מי שאינו בקו הבריאות, הרדמה מלאה עשויה לכלול סיכונים מסוימים שיש לתת עליהם את הדעת. כך למשל מי שסובל מבעיה לבבית, קשיי נשימה כרוניים או מצב רפואי אחר שאינו מאפשר לבצע הרדמה מלאה בבטחה לא יוכל לבצע טיפול שיניים בשיטה זו.

מהן האלטרנטיבות להרדמה מלאה?

עבור מרבית המטופלים, טיפול שורש אינו טיפול מורכב, ארוך או קשה יותר מטיפולים אחרים. נהוג לבצע אותו בהרדמה מקומית בזריקה בדומה למרבית טיפולי השיניים וזו האפשרות הראשונה שרופא השיניים יציע. מי שמעוניין בהרדמה רחבה יותר בשל יתרונותיה אך לא מעוניין בהרדמה מלאה, יוכל לעבור טיפולי שיניים תחת סדציה (טשטוש). הסדציה היא הרדמה עמוקה שמאפשרת למטופל למעשה לא לזכור כמעט דבר מן הטיפול והיא נעשית בהזרקה ישירות לווריד אך ללא צורך בציוד תומך נשימה.