בפשטות, מורסה או אבצס היא הצטברות של מוגלה בגלל זיהום בעומקה של שן או בחניכיים. למורסה נטייה להתפתח מהר (אם כי לפעמים נתקלים במורסות כרוניות שמתפתחות לאורך זמן רב) תוך מספר שעות או ימים. היא מתאפיינת בתסמינים של זיהום הכוללים בין השאר אדמומיות וכאב חזק. למרות שההמלצה היא לא להזניח כל בעיה בשן או בחניכיים הרי שהטיפול במורסה חייב להיעשות מידית ולכן אם הנכם חושדים שמתפתחת מורסה יש להגיע מיד לקבלת טיפול. מהם הגורמים לממורסה דנטלית? מה הטיפול ולמה כל כך חשוב להגיע מיד למרפאת השיניים?
מהם הגורמים למורסה דנטלית?
ניווט מהיר
מורסה בחניכיים או בשן נגרמת בעיקר בגלל הזנחה של שגרת ניקוי וטיפול בשיניים. עששת שנותרת ללא טיפול תחמיר ועלולה לגרום לזיהומים – מורסות. בנוסף, מורסה יכולה להתפתח בשל חיכוך של השיניים עם החניכיים למשל כאשר כתר ישן אינו מוחלף בזמן, שתל דנטלי לא הורכב כמו שצריך, שיניים בקעו במנח לא נכון ועוד. כמו כן, מורסה יכולה להתפתח בגלל חבלה או טראומה לחניכיים למשל בגלל מכה, שאריות אוכל או קיסם שיניים. בנוסף, מורסות עשויות להתפתח בגלל דלקת חניכיים כרונית, פריודנטיטיס.
איך אדע אם אני סובל ממורסה? מהם התסמינים?
התסמינים של זיהום אקוטי אינם עדינים בלשון המעטה וקשה לא לשים לב אליהם. כך גם מורסה בשן או בחניכיים מתאפיינת בסימנים כמו:
- כאב עז דוקר או פועם
- נפיחות בחניכיים
- הופעת גוש בגודל אפון בחניכיים
- הופעת "פצעון" בחניכיים
- כאב באכילה
- רגישות משמעותית לחום וקור
- ריח רע מהפה
- טעם מר בשל זליגת המוגלה אל חלל הפה
- דימום מהחניכיים
- אדמומיות ונפיחות בחלל הפה, הלחיים והפנים
- שן שחורה או משוחררת
במקרים חמורים יתכנו סימני זיהום כללים כגון עליה בחום הגוף, קושי לאכול, קשיי נשימה, סחרחורות ובחילות, הקאות, כאבים בפנים, בלסת או בצוואר, קושי בפתיחת הפה, כאבי ראש ובטן. כמובן שאלו מחייבים פניה מידית לקבלת טיפול רפואי.
במקרים מסוימים ובמיוחד כאשר מדובר על מורסה בשלביה ההתחלתיים או מורסה כרונית (כזאת המתפתחת לאט וללא תסמינים אקוטיים) ייתכן שהמטופל ירגיש חלק מהתסמינים בעוצמה נמוכה בעוד שחלק לא יופיעו כלל. אך גם אם לא כל תסמין מופיע וגם אם הכאב נסבל עדיין יש לגשת לטיפול, זיהום אינו משתפר ללא טיפול אלא רק מחמיר.
מה ההבדל בין מורסה בשן לבין מורסה בחניכיים?
רפואת השיניים מבחינה בין שני סוגים של מורסות:
- מורסה בחניכיים Periodontal Abscess – מופיעה בחניכיים בדרך כלל כגוש בגודל אפון או נגע שנראה כמו פצעון.
- מורסה בשן Periapical Abscess – מופיעה בעומק השן, בדרך כלל לאחר שעששת הרסה את מוך השן (החלק הפנימי והרך של השיניים שלנו. זהו הסוג הנפוץ מבין השניים.
איך רופא השיניים מאבחן מורסה?
האבחון של מורסה נעשה על ידי רופא השיניים בשתי דרכים: בדיקה קלינית ובדיקות הדמיה. ראשית הרופא יבדוק את האזור החשוד להתפתחותה של מורסה, את מצב השיניים הכללי, ורק לאחר מכן יבקש לערוך צילומי שיניים כדי לבחון את חומרתה של המורסה, מיקומה המדויק ולהחליט על המשך פעולה מתאימה. לעיתים, האבחון של מורסה יעשה כמעט במקרה שכן מורסה בשלביה הראשונים ומורסה כרונית לא תמיד כואבת ומתאפיינת בתסמינים חמורים והרופא יראה את סימניה רק בצילומי שיניים.
למה חייבים לטפל במורסה ללא דיחוי?
מורסה היא ריכוז חיידקי ותגובה של המערכת החיסונית לזיהום. ככל זיהום, כאשר הוא אינו מטופל הוא מתפשט לרקמות סמוכות, במקרה הזה לשיניים האחרות, לחניכיים ואפילו לעצמות הלסת ואזורים אחרים בפנים ובצוואר. במצבים חמורים, זיהום יכול לגרום לנזק ממשי באזור הפה והראש. בעבר, לפני עידן רפואת השיניים המודרנית והאנטיביוטיקה, מורסה בחניכיים או בשן יכלה להוות סכנת חיים של ממש. לכן, אם אתם מזהים סימנים שעלולים להעיד על התפתחותה של מורסה יש לפנות אל מרפאת השיניים מיד.
איך מטפלים במורסה?
הטיפול במורסה תלוי במיקומה וחומרתה. כאשר מדובר על מורסה בחניכיים כתוצאה מטראומה קלה (למשל חתיכת אוכל או קיסם) ניתן לרוב לנקז אותה ושם יסתיים הטיפול. במצבים בהם מורסה קיימת בשורשי השן, בעומק החניכיים או מפושטת על פני אזור נרחב הטיפול יהיה רב יותר. בנוסף לניקוז המורסה, הרופא ינקה את הרקמות הסמוכות, יטפל בשן בעזרת טיפול שורש ו/או סתימה, ירשום טיפול אנטיביוטי ועוד. המטרה היא להגיע למקור הזיהום, למגר אותו ולנסות לשקם את השן שנפגעה, את רקמת החניכיים הסמוכה ולוודא שהזיהום לא ישוב לאזור. במידה והמורסה עברה לעצם הלסת או גרמה לנזק ניכר לחניכיים ייתכן ותידרש עקירה של שן אחת או יותר כדי למגר את הזיהום. במקרים נדירים מאוד יש צורך בטיפול מסיבי תחת הרדמה מלאה אך אלו כמעט ולא מתרחשים כיום שכן יש לנו גישה מידית לרפואת שיניים איכותית וזמינה (כאמור – אם יש חשד למורסה, חייבים להגיע מיד לטיפול במרפאת השיניים, דיחוי רק יגרום להחמרה).
האם אפשר למנוע מורסה בשן או בחניכיים?
התפתחות מורסה שכיחה למדי בקרב מבוגרים, בעיקר ככל שהגיל עולה וכאשר ההיגיינה הדנטלית לקויה. למרות זאת, מניעת מורסה בהחלט אפשרית על ידי שמירה על היגיינה דנטלית נאותה וביקורים סדירים במרפאת השיניים. חשוב מאוד לצחצח שיניים פעמיים ביום עם משחת שיניים המכילה פלואוריד, להשתמש בחוט דנטלי על בסיס קבוע ולהימנע מצריכה מוגברת של משקאות מסוכרים ופחמימות ריקות.
מכיוון שמורסה ניתנת למניעה בעיקר על ידי טיפול מתאים בשן הסובלת מעששת או חניכיים הסובלות מדלקת, הרי שביקורים סדירים אצל רופא השיניים לטיפול בבעיות דנטליות יבטיח שהסיכוי להתפתחות מורסה יהיה מזערי. בסופו של דבר, שמירה על בריאות השיניים והחניכיים היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממצבים אקוטיים כמו מורסה.
