יובש בפה סיבות ודרכי טיפול – מדריך מקיף

יובש בפה או קסרוסטומיה (Xerostomia), הוא מצב רפואי שכיח המאופיין בירידה בהפרשת הרוק בחלל הפה. מדובר בתופעה הנפוצה במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 65, כאשר כשליש מהמבוגרים סובלים ממנה במידה זו או אחרת. יובש בפה אינו רק תחושה לא נעימה, אלא מצב שיכול להשפיע באופן משמעותי על בריאות הפה, התפקוד היומיומי ואיכות החיים. הרוק ממלא תפקידים חיוניים בחלל הפה, כאשר ייצור הרוק פוחת היכולת הטבעית של הגוף לשמור על בריאות הפה והשיניים נפגעת, ועלולות להיות לכך השלכות רבות. מה תפקידו של הרוק בחלל הפה? מהם הגורמים ליובש בפה וכיצד מטפלים בתופעה?

מה היא מערכת בלוטות הרוק ומה תפקידה?

בחלל הפה שלנו פועלת מערכת מורכבת של בלוטות רוק שתפקידן הוא ייצור הרוק. ישנן שלוש זוגות של בלוטות רוק עיקריות:

• בלוטות הפרוטיד הממוקמות באזור האוזן והלחי
• הבלוטות הסבמנדיבולריות הנמצאות בזווית הלסת
• והבלוטות הסבלינגואליות השוכנות ברצפת הפה

בנוסף לבלוטות העיקריות, פזורות במרחב הפה בלוטות רוק קטנות רבות בלשון, בשפתיים, בחך ובלחיים. כל בלוטה תורמת את חלקה לייצור כ-1.4 ליטר רוק ביום אצל אדם בריא. הרוק מורכב כמעט במלואו ממים, אך מכיל גם אלקטרוליטים, אנזימים, חלבונים, נוגדנים ומינרלים חיוניים.

הרוק ממלא תפקידים רבים וחיוניים בשמירה על בריאות הפה. התפקיד הבסיסי הוא סיכוך הרקמות הרכות בפה, מה שמאפשר תנועה חופשית של הלשון, דיבור תקין ולעיסה יעילה וכמו כן הגנה על הרקמות. הרוק מנטרל חומציות בפה, ובכך מגן על אמייל השיניים מפני פירוק. האנזימים שברוק מסייעים בתחילת תהליך העיכול של פחמימות כבר בפה. מעבר לכך, הרוק מכיל רכיבים של מערכת החיסון, כולל נוגדנים וחלבונים, השומרים על איזון בקטריאלי בריא ומונעים התרבות יתר של חיידקים מזיקים. הרוק גם מסייע בתהליך הרמינרליזציה של השיניים על ידי אספקת יוני סידן למבנה השן. בנוסף, הרוק מאפשר לנו לטעום מזון, מרכך אותו לבליעה, ומסייע בשמירה על היגיינת הפה באמצעות שטיפה טבעית של שאריות מזון.

מהם התסמינים של יובש בפה?

ישנם תסמינים אופייניים המעידים על יובש בפה:

• התחושה הבסיסית היא של יובש או דביקות בחלל הפה, המלווה לעתים קרובות בתחושת צמא מתמדת
• הלשון עשויה להיראות אדומה, חלקה או מחורצת
• השפתיים עלולות להיסדק ולהתייבש
• רבים מדווחים על קושי בבליעה, בעיקר של מזונות יבשים, וקושי בדיבור ממושך
• חוש הטעם עשוי להיפגע, והמזון עלול לטעום אחרת
• תסמין נוסף הוא ריח רע מהפה המופיע כתוצאה מהפרעה באיזון החיידקים בפה
• אנשים רבים מדווחים על תחושת צריבה או עקצוץ בלשון ובפה.

בלילה התסמינים עלולים להחמיר, מה שגורם לקשיים בשינה. אצל משתמשי שיניים תותבות, יובש בפה עלול לגרום לקושי בהצמדה ולאי נוחות במהלך השימוש בתותבת.

מה היא השפעת היובש בפה על השיניים?

יובש בפה משפיע באופן ישיר ומשמעותי על בריאות השיניים. כאשר ייצור הרוק פוחת, מתפתחת הצטברות מוגברת של פלאק על משטח השיניים. החיידקים המזיקים הגורמים לעששת נהנים מסביבה חומצית ומתרבים בקלות רבה יותר בהיעדר רוק, שבין תפקידיו הוא משמש כבסיס הסותר את החומצה שמייצרים החיידקים. המצב מוביל לעששת מואצת שמתפתחת במהירות רבה. בנוסף, ללא הרמינרליזציה המתמדת שמספק הרוק, השיניים נעשות פגיעות יותר לנזקים. המצב חמור במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, שכבר חווים ירידה טבעית בייצור הרוק עם הגיל ונוטלים תרופות המחמירות את המצב.

איך מחלות חניכיים קשורות ליובש בפה?

בדומה לעששת, גם מחלות חניכיים עלולות להתפתח בשל מיעוט רוק בחלל הפה. חיידקים מזיקים נוטים להתרבות בחיבור בין השן לחניכיים וליצור כיסי דלקת שללא טיפול, גורמים לדלקת חניכיים כרונית. הדלקת לא עוצרת בחניכיים ועלולה להגיע גם לשורשי השיניים ואפילו לעצם הלסת ולפגוע בחיבור בין השן למיקומה בלסת. מעבר לחוסר הנוחות של דלקת חניכיים (רגישות לחום/קור, דימומים, כאבים באים והולכים ועוד) היא עשויה לגרום להיחלשות השיניים ולנשירה שלהן. טיפול במחלות חניכיים הנגרמות כתוצאה מפה יבש עשוי להיות מורכב.

מהן הסיבות ליובש בפה?

סיבות תרופתיות ליובש בפה

תרופות הן הגורם השכיח ביותר ליובש בפה, במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת. ידוע על כ-400 תרופות שונות שתופעת לוואי שלהן היא ירידה בייצור הרוק, כאשר רובן הן תרופות נפוצות המשמשות לטיפול במצבים שכיחים. תרופות להורדת לחץ דם למשל ידועות כגורמות ליובש משמעותי בפה. אנטיהיסטמינים המשמשים לטיפול באלרגיות פועלים על ידי ייבוש הריריות בגוף, כולל בפה. נוגדי דיכאון ותרופות פסיכיאטריות רבות משפיעות על בלוטות הרוק. כדורי שינה ותרופות מרפות שרירים מפחיתים את פעילות הבלוטות. תרופות לשיכוך כאב, במיוחד אופיאטים, גורמות ליובש משמעותי. גם תרופות נפוצות כמו תרופות לשלפוחית השתן, תרופות לטיפול בפרקינסון, ותרופות לאסתמה עלולות לגרום לתופעה זו. אנשים הנוטלים מספר תרופות בו זמנית חווים השפעה מצטברת המחמירה את היובש.

מחלות המשפיעות על ייצור הרוק

מספר מחלות ומצבים רפואיים פוגעים ביכולת הגוף לייצר רוק בכמות מספקת. תסמונת סיוגרן היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את בלוטות הרוק והדמע, וגורמת ליובש עז בפה ובעיניים. סוכרת בלתי מאוזנת פוגעת בתפקוד בלוטות הרוק ומובילה ליובש כרוני. מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון, אלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות פוגעות בוויסות העצבי של הפרשת הרוק. מחלות אוטואימוניות נוספות כמו דלקת מפרקים שיגרונית, לופוס וסקלרודרמה עלולות לפגוע בבלוטות הרוק. זיהומים כמו הפטיטיס C משפיעים על התפקוד התקין של הבלוטות. גידולים בבלוטות הרוק או חסימות בצינוריות ההפרשה, מונעים זרימה תקינה של הרוק לחלל הפה. מחלות כבד כרוניות עשויות אף הן להשפיע על ייצור הרוק.

טיפולי סרטן והשפעתם על הפה

טיפולים אונקולוגיים, במיוחד הקרנות וכימותרפיה, הם מהגורמים המשמעותיים ביותר ליובש פה חמור. טיפול בקרינה לאזור הראש והצוואר פוגע באופן ישיר בבלוטות הרוק ועלול לגרום לנזק קבוע ובלתי הפיך לתאים המייצרים רוק. הנזק תלוי במינון הקרינה ובמיקום המדויק של הטיפול, אך במקרים רבים ייצור הרוק פוחת באופן דרמטי ולצמיתות. הרוק שכן מופרש לאחר הקרנות הוא לעתים קרובות סמיך ודביק, ואיננו ממלא את תפקידיו כראוי. טיפולים כימותרפיים משפיעים על תאי בלוטות הרוק בדומה להשפעתם על תאי גוף אחרים המתחלקים במהירות. לשמחתנו, הנזק מהכימותרפיה הוא בדרך כלל זמני, והפרשת הרוק חוזרת לקדמותה בהדרגה לאחר סיום הטיפול. חולים העוברים טיפולים אלו זקוקים למעקב צמוד אצל רופא שיניים למניעת נזקים לפה ולשיניים.

גורמים נוספים ליובש בפה

מעבר לתרופות ולמחלות, קיימים גורמים נוספים התורמים ליובש בפה. התייבשות כללית של הגוף, כתוצאה מצריכת מים לא מספקת, הזעת יתר או אובדן נוזלים, משפיעה ישירות על ייצור הרוק. מתח נפשי וחרדה מפעילים את מערכת העצבים הסימפתטית, המפחיתה את הפרשת הרוק ומעבירה נוזלים למערכות גוף אחרות. נשימה דרך הפה, הנגרמת מחסימה באף, אלרגיות או הרגל, מייבשת את חלל הפה ומחמירה את התחושה של היובש. עישון וצריכת אלכוהול מייבשים את הריריות ופוגעים בתפקוד הבלוטות. שימוש בשטיפות פה המכילות אלכוהול מגרה את הריריות ומחמיר את היובש. חוסרים תזונתיים, במיוחד בברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, עלולים לפגוע בתפקוד תקין של בלוטות הרוק. חבלות ראש או ניתוחים באזור הצוואר שפוגעים בעצבים המובילים אל בלוטות הרוק יכולים לגרום גם הם ליובש.

שינויים הורמונליים והשפעתם על ייצור הרוק

פה יבש ויובש בגרון בהריון

תקופת ההיריון מלווה בשינויים גדולים מאוד בגופה של האישה ההרה. מעבר לשינויים המובנים מאליהם והנראים כלפי חוץ, ישנם שינויים פנימיים גדולים ורבים שמשפיעים בין השאר על ייצור הרוק ועל השיניים. כמו כן, נשים בהריון זקוקות לכמות מוגברת של מים ביום כדי לתמוך בהיריון. שתייה לא מספקת תגרום לפה יבש ויובש בגרון. בנוסף, נשים בהריון חשופות יותר לעששת ובעיות חניכיים בשל עליה בחומציות בפה עקב הקאות וריפלוקס בנוסף לירידה בפרודוקטיביות של המערכת החיסונית (תופעה טבעית בהריון). השילוב בין פה וגרון יבש לבין הסיכון לעששת ומחלות חניכיים מוביל לכך שנשים הרות רבות מסיימות את ההריון עם בעיות דנטליות. חשוב לדעת שניתן ואף רצוי להגיע לרופא השיניים בתקופת ההריון. רופא שיניים מקצועי ידע לעשות ניקוי שיניים עדין ואפקטיבי, ללא חומרים העלולים להשפיע על ההריון ובריאות האם והעובר. כמו כן, במקרים בהם כן נדרשת התערבות עמוקה יותר (למשל טיפול בחורים בשיניים או במחלת חניכיים) ניתן לעשות זאת גם בהריון תוך יישום פרוטוקולים ספציפיים המתאימים לסיטואציה וכך לשמר את בריאות השיניים של האם לאורך כל תקופת ההריון.

כמו כן, נשים בתקופת גיל המעבר חוות ירידה בייצור האסטרוגן, מה שמוביל ליובש בכל ריריות הגוף, כולל הפה. בנוסף, נערות ונשים בתקופת הווסת עשויות לחוות שינויים זמניים בהפרשת הרוק הקשורים לתנודות הורמונליות.

כיצד מאבחנים יובש בפה?

אבחון נכון של יובש בפה מצריך הערכה מקיפה על ידי מומחה או מומחית לרפואת הפה. הרופא/ה יערכוראיון מפורט על ההיסטוריה הרפואית, כולל כל התרופות שהמטופל נוטל, מחלות רקע, וההתפתחות התסמינים לאורך זמן. בדיקה גופנית מקיפה של חלל הפה תכלול הערכת מצב הריריות, הלשון, החניכיים והשיניים, וחיפוש אחר סימני יובש או זיהומים. במקרים מסוימים תעשה מדידה ישירה של קצב הפרשת הרוק. בדיקות דם עשויות להיות נחוצות לשלילת מחלות מערכתיות כמו סוכרת, מחלות אוטואימוניות, או חוסרים תזונתיים. בחלק מהמקרים יידרשו בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד לבחינת מבנה ותפקוד בלוטות הרוק.

כיצד מטפלים ביובש בפה?

טיפול בגורם ליובש

הגישה הטיפולית האידיאלית ביובש בפה היא טיפול בגורם לו. כך למשל, כאשר יובש בפה נגרם מתרופה ספציפית, יש לשקול יחד עם הרופא המטפל האם ניתן להחליף לתרופה אחרת, להפחית את המינון, או לשנות את עיתוי נטילת התרופה (חשוב להדגיש שאסור להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא). כאשר המקור הוא מחלה מערכתית כמו סוכרת או הפרעה בפעילות של בלוטת התריס, איזון נכון של המחלה עשוי לשפר את מצב הפה. תהה הסיבה אשר תהה, טיפול בשורש הבעיה יביא במרבית המקרים לשיפור משמעותי.

טיפול תרופתי להגברת ייצור רוק

כאשר לא ניתן לטפל בגורם ליובש בפה, ישנן אפשרויות תרופתיות להגברת ייצור הרוק. תרופות אלו פועלות על ידי גירוי הקולטנים בבלוטות הרוק ומביאות לשיפור משמעותי אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, לתרופות אלו יש תופעות לוואי אפשריות כולל הזעה מוגברת, בחילות, ירידה בלחץ דם וקצב לב מוגבר. התרופות אינן מתאימות לאנשים עם מחלות לב מסוימות, אסתמה חמורה, או גלאוקומה. השימוש בתרופות אלו מצריך מרשם רפואי והתאמה אישית של המינון. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בתרופות מקומיות המעודדות הפרשה של הרוק. חשוב להדגיש שתרופות אלו יעילות רק כאשר בלוטות הרוק עדיין מסוגלות לתפקד, ולא במקרים של נזק קבוע לבלוטות כמו לאחר הקרנות.

טיפולים משלימים וניהול סימפטומים

מעבר לטיפול התרופתי, ישנם צעדים רבים שניתן לנקוט להקלה על תסמיני יובש בפה:

• שתיית מים באופן קבוע לאורך היום, בלגימות קטנות, עוזרת לשמור על לחות בפה
• שימוש בתחליפי רוק זמינים ללא מרשם, בצורת ג'לים, ספריי או שטיפות פה, יכול לספק הקלה זמנית משמעותית
• לעיסת מסטיק או מציצת סוכריות חמוצות ללא סוכר מגרה את בלוטות הרוק ומעודדת הפרשה טבעית
• הימנעות ממשקאות המכילים קפאין, אלכוהול, או משקאות מתוקים המחמירים את היובש
• שימוש במכשיר אדים בחדר השינה מגביר את הלחות באוויר ומפחית יובש בלילה
• הקפדה על היגיינת פה, כולל צחצוח שיניים פעמיים ביום במשחה עם פלואוריד, שימוש בחוט דנטלי יומי, ושטיפות פה ללא אלכוהול
• הנחת כוס מים ליד המיטה לשתייה בלילה

מה מטופל יכול לעשות כדי למנוע את הנזקים של יובש בפה?

הדבר החשוב ביותר הוא כמובן לאבחן נכונה את הסיבה לתופעה ולשם כך מומלץ להגיע לרופא השיניים לבדיקה ולציין את העובדה שמרגישים יובש בפה. הרופא יבחן את חלל הפה, יתשאל את המטופל בדבר נטילת תרופות, אורח חיים, בריאות כללית ועוד וינסה לבחון את הסיבה ליובש בפה. ייתכן שהרופא יפנה לבדיקות ולמעקב אצל רופא המשפחה (למשל כדי לשלול חוסרים תזונתיים או בעיה מערכתית). שנית, תהיה הסיבה אשר תהיה ניתן למזער את ההשפעה של פה יבש על ידי שתיית מים מרובה, לפחות 2 ליטרים ביום (לא כולל משקאות אחרים). רצוי להימנע משתיית משקאות שמחמירים את התופעה כמו תה וקפה, משקאות ממותקים וכאלו הכוללים חומצות (למשל לימונדה או משקאות מוגזים). בנוסף, יש להקפיד על צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה ולפני השינה כולל שטיפת הפה במי פה (רופא השיניים יכול להמליץ על מי מפה ייעודיים). כמובן שחשוב מאוד לא לפספס טיפולי שיננית ומעקב במרפאת השיניים כדי לוודא שהשיניים נשמרות בריאות, נקיות וחזקות.