סרטן חלל הפה - מדריך

סרטן חלל הפה הוא מונח כולל המתייחס לקבוצת מחלות ממאירות המתפתחות ברקמות הפה והאזור הסובב אותו. סרטן חלל הפה הוא הסוג השכיח ביותר מבין סרטני הראש והצוואר, מדי שנה מאובחנים בישראל כ-200 חולים חדשים. המחלה מופיעה באזורים שונים בחלל הפה, כולל השפתיים, הלשון, החניכיים, החלק הפנימי של הלחיים, רצפת הפה והחך. הזיהוי המוקדם של המחלה חשוב מאוד לטיפול מוצלח, ורופאי השיניים ממלאים תפקיד קריטי בגילוי מקרים בשלבים מוקדמים. המודעות למחלה והיכולת לזהות סימנים חשודים במהלך בדיקות שגרתיות עשויות לשפר משמעותיות את איכות החיים של המטופלים ובמקרים רבים אף להציל חיים.

מהו סרטן?

גופנו בנוי מסוגים שונים ורבים של תאים המתחלקים, מתים ומתחדשים ללא הרף במהלך חיינו. במקרים מסוימים חלוקת התאים יוצאת משליטה וקבוצת תאים ממשיכה להתחלק ללא בקרה עד להיווצרותו של גידול. מרבית הגידולים שמופיעים בגוף האדם שפירים ואין להם את היכולת להתפשט מעבר למיקומם המקורי. כאשר גידול הוא בעל המאפיינים ממאירים ביכולתו לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים, זה הוא סרטן. סרטן יכול להתפתח בכל איבר בגוף האדם כולל בחלל הפה על מבניו השונים.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן בחלל הפה?

עישון וצריכת טבק – מחקרים מראים כי מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר פי עשרה (!) לחלות בסרטן הפה בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. כל סוגי צריכת הטבק מעלים את הסיכון, כולל עישון סיגריות, סיגרים ונרגילות וכן לעיסה של טבק. החומרים המסרטנים בטבק גורמים לנזק מצטבר לתאי רירית הפה לאורך זמן. ככל שמתארכת תקופת העישון ועולה הכמות היומית של הטבק הנצרך, כך גדל הסיכון לפתח את המחלה.

צריכת אלכוהול – שתיית משקאות אלכוהוליים מופרזת היא גורם סיכון נוסף ומשמעותי לפיתוח סרטן חלל הפה. אלכוהול משפיע על רקמות הפה בכמה דרכים, כולל גירוי כרוני של הריריות והפרעה ביכולת של התאים לתקן נזקים בחומר הגנטי שלהם. השפעת האלכוהול מתגברת משמעותית כאשר הוא משולב עם עישון.

וירוס הפפילומה האנושי HPV – בשנים האחרונות זוהה וירוס הפפילומה האנושי כגורם סיכון משמעותי נוסף לסרטן חלל הפה, במיוחד בקרב אנשים צעירים. זנים מסוימים של הוירוס, נקשרו להתפתחות סרטן בלוע ובחלל הפה. הוירוס עובר בעיקר דרך מגע מיני, כולל מין אוראלי. במקרים מסוימים, זיהום בוירוס זה עלול להוביל לשינויים סרטניים ברקמות הפה והגרון לאחר שנים של זיהום כרוני. חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי, הניתן בגילאים צעירים, עשוי להפחית את הסיכון לפיתוח סרטן הקשור לוירוס זה, והוא מהווה אמצעי מניעה חשוב במאבק במחלה.

גורמי סיכון נוספים – חשיפה ממושכת לקרינת שמש מזיקה מגבירה את הסיכון לסרטן השפתיים, במיוחד בשפה התחתונה. כמו כן, היגיינת פה ירודה המובילה לדלקות כרוניות של החניכיים והפה, עשויה להוות גורם סיכון משני. דיכוי המערכת החיסונית, גיל מתקדם והיסטוריה משפחתית של סרטן חלל הפה גם הם גורמים סיכון שיש לתת עליהם את הדעת.  

תסמינים מוקדמים של סרטן חלל הפה

לסרטן חלל הפה מספר תסמינים שחשוב לשים לב אליהם:

• אחד התסמינים השכיחים ביותר הוא פצע או כיב שאינו מתרפא תוך עשרה עד ארבעה עשר יום, גם לאחר טיפול בגורם המשוער להיווצרותו.
• נפיחות מקומית בחלל הפה או גוש עשויים להעיד על תהליך סרטני.
• שינויים בצבע רקמת הרירית בחלל הפה כמו כתמים לבנים או אדומים מחייבים בדיקה מעמיקה.
• כאב מתמשך באזור מסוים בפה, במיוחד כאב שאינו מוסבר על ידי גורם ברור אחר, עשוי להיות סימן מוקדם.
• תחושת חספוס או שינוי במרקם הרקמה המורגש בלשון או באצבע יכולים גם הם להעיד על בעיה.

חשוב להדגיש כי כל שינוי חריג שנמשך מעבר לשבועיים דורש בדיקה מקצועית בידי רופא שיניים או רופא מומחה.

תסמינים מתקדמים והשפעות על תפקוד הפה

ככל שהמחלה מתקדמת, עשויים להופיע תסמינים נוספים ובולטים יותר המשפיעים על תפקוד הפה והאזור הסובב. קושי בבליעה הוא תסמין נפוץ, במיוחד כאשר הגידול ממוקם בלשון או בחלק האחורי של הפה. קושי בדיבור או שינויים בבהירות הדיבור עשויים להתפתח כתוצאה מהגבלת תנועת הלשון או מעיוות מבנה חלל הפה. דימום ספונטני מהפה או מהחניכיים, ללא גורם ברור כמו חבלה או מחלת חניכיים, יכול להעיד על נגע סרטני. חוסר תחושה או עקצוץ בשפתיים או בלשון, הנובעת מפגיעה בעצבים מקומיים, היא תסמין אפשרי נוסף. נפיחות או גושים מוחשיים בצוואר, המעידים על מעורבות בלוטות הלימפה, מצביעים לעיתים קרובות על מחלה בשלב מתקדם יותר. ריח רע מהפה שאינו משתפר עם שיפור היגיינת הפה עשוי להיות קשור גם הוא לנגע סרטני.

סוגי סרטן חלל הפה

קרצינומת תאי קשקש – Squamous Cell Carcinoma -SCC

הסוג השכיח ביותר של סרטן חלל הפה הוא SCC, המהווה כתשעים אחוז מכלל המקרים. גידול זה מתפתח מתאים המרפדים את רירית הפה, והוא נחשב לגידול אגרסיבי יחסית  לסוגי סרטן עור אחרים. בגידול מתחיל בדרך כלל כשינוי באזור קטן ברקמה, שעלול להיראות כפצע לבן או אדום על פני הריריות הרכות של חלל הפה. תאי הסרטן מתרבים בצורה בלתי מבוקרת ופולשים לרקמות הסמוכות, ובשלבים מתקדמים יותר הם עשויים להתפשט לבלוטות הלימפה באזור הצוואר ואף למערכות אחרות בגוף.

סרטן הלשון

סרטן הלשון הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בחלל הפה, והוא מופיע בדרך כלל בשליש הקדמי של הלשון או באזור הצדדי שלה. גידול זה עלול להתפתח גם באזור הלוע, בחלק האחורי של הלשון, מה שמקשה על הזיהוי המוקדם שלו. הסרטן מתבטא לעיתים קרובות כפצע שאינו מתרפא או כנגע בעל גוון לבנבן או אדמדם. חולים עשויים לחוות כאב בלשון, קושי בבליעה או בדיבור ותחושה של גוש זר באזור. סרטן הלשון נחשב לאחד מסוגי הסרטן האגרסיביים יותר בחלל הפה, בשל האספקה העשירה של כלי דם ולימפה באזור, המאפשרת התפשטות מהירה יחסית של תאי הסרטן לאיברים אחרים ולבלוטות הלימפה הסובבות.

גידולים בחניכיים ובשפתיים

גידולים סרטניים יכולים להתפתח גם באזור החניכיים ובשפתיים, אף שהם פחות שכיחים מסרטן הלשון. סרטן החניכיים עשוי להתבטא כנפיחות, כיבים שאינם מחלימים, או כאזור אדום או לבן על רקמת החניכיים. לעיתים הוא עלול להידמות למחלת חניכיים רגילה, ולכן חשוב להיות ערניים לשינויים חריגים. סרטן השפתיים מופיע בעיקר בשפה התחתונה וקשור לעיתים קרובות לחשיפה מוגזמת לשמש לאורך השנים. הוא מתבטא לרוב ככיב בשפה, שינוי בצבע הרקמה או פצע שאינו מתרפא תוך מספר שבועות. גידולים אלו עשויים להיות מלווים בדימום קל, תחושת צריבה או אי נוחות מתמשכת באזור.

גידולים בבלוטות הרוק ובלוטות הלימפה

חלק מגידולי חלל הפה מתפתחים בבלוטות הרוק הממוקמות באזור הפה והלסתות. בלוטות אלו אחראיות על הפרשת הרוק, והגידולים בהן עשויים להיות שפירים או ממאירים. גידולים ממאירים בבלוטות הרוק מתבטאים לעיתים כנפיחות בלחי, באזור הלסת או מתחת ללשון. הם עשויים לגרום לכאב, לקושי בבליעה ולפעמים לשיתוק עצבי באזור הפנים. בנוסף, בלוטות הלימפה בצוואר עלולות להיות מעורבות בתהליך הסרטני, כאשר תאי סרטן מתפשטים אליהן מהגידול הראשוני. נפיחות של בלוטות הלימפה בצוואר, במיוחד כשהן מלוות בסימנים אחרים, עשויות להעיד על מחלה מתקדמת יותר.

גידולים בעצמות הלסת

גידולים נדירים יותר בחלל הפה כוללים את אלו המתפתחים בעצמות הלסת. גידולי עצם בלסתות עשויים להיות ראשוניים או משניים, כלומר הם יכולים להתחיל בעצם עצמה או להתפשט אליה ממקור אחר. גידולים אלו עלולים לגרום לכאב, לנפיחות, לשינויים במבנה הפנים, ולעיתים לתזוזת שיניים חריגה או לשינויים בסגר. הזיהוי של גידולים אלו מתבצע לעיתים קרובות בצילומי רנטגן שגרתיים במרפאת השיניים, מה שמדגיש את החשיבות של בדיקות הדמיה תקופתיות כחלק מהמעקב הרפואי השגרתי.

כיצד מאבחנים סרטן בחלל הפה?

תהליך האבחון של סרטן חלל הפה מתחיל בבדיקה קלינית מקיפה על ידי רופא מומחה, לרוב רופא אף אוזן גרון. הבדיקה כוללת סקירה חזותית ומישוש של כל אזורי הפה והצוואר, לאיתור נגעים, או נפיחות חריגה. כאשר מתגלה נגע חשוד, הצעד הבא הוא ביצוע ביופסיה. ביופסיה היא נטילת דגימת רקמה קטנה מהנגע לבדיקה היסטולוגית תחת מיקרוסקופ. זוהי הדרך היחידה לאבחן באופן ודאי האם הנגע הוא ממאיר ומהו הסוג הספציפי של הסרטן. הביופסיה מתבצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית ונחשבת לפרוצדורה פשוטה יחסית. ניתוח התוצאות על ידי פתולוג מנוסה תספק מידע חיוני על מידת הממאירות, רמת הבידול של התאים, ומידת חדירת הסרטן לרקמות. מידע זה קריטי לתכנון הטיפול המתאים ולהערכת הפרוגנוזה.

לאחר אישור האבחנה ההיסטולוגית, נדרשות בדיקות הדמיה להערכת היקף המחלה ולקביעת שלב הסרטן. צילומי CT או MRI של האזור מספקים מידע מפורט על גודל הגידול, מידת החדירה שלו לרקמות סמוכות, והאם יש מעורבות של עצמות הלסת או של מבנים חשובים אחרים. בדיקות אלו חיוניות גם לאיתור מעורבות של בלוטות הלימפה בצוואר. במקרים מסוימים מבוצעת גם בדיקת PET-CT, המאפשרת זיהוי של גרורות רחוקות בגוף או של מוקדי סרטן נוספים. ביופסיה של בלוטות לימפה חשודות בצוואר עשויה להתבצע לקביעת מידת ההתפשטות של המחלה. בדיקות דם כלליות מבוצעות להערכת המצב הבריאותי הכללי של המטופל ולתכנון הטיפול.

תפקיד רופא השיניים באבחון מוקדם

רופאי השיניים נמצאים בעמדה ייחודית לזהות את סרטן חלל הפה בשלבים מוקדמים, בזכות הבדיקות השגרתיות והתקופתיות שהם מבצעים. במהלך כל בדיקת שיניים שגרתית, רופא השיניים יבצע סקירה מקיפה של כל רקמות חלל הפה, כולל הלשון, החניכיים, רירית הלחיים, גג ורצפת הפה והשפתיים. מישוש בלוטות הלימפה בצוואר הוא גם כן חלק חשוב מהסקירה. רופא השיניים צריך להיות מודע לגורמי הסיכון של המטופל, כמו היסטוריית עישון או צריכת אלכוהול, ולהתאים את רמת הערנות בהתאם. כאשר מתגלה נגע חשוד, רופא השיניים יפנה את המטופל להמשך בירור אבחנתי ללא דיחוי.

מהו הטיפול בסרטן חלל הפה?

טיפול כירורגי

ניתוח הוא לרוב הטיפול העיקרי בסרטן חלל הפה, במיוחד בשלבים מוקדמים עד בינוניים של המחלה. מטרת הניתוח היא להסיר את כל רקמת הגידול יחד עם שוליים של רקמה בריאה מסביב, כדי להבטיח כי לא נותרו תאי סרטן. היקף הניתוח משתנה בהתאם למיקום הגידול וגודלו, ועשוי לכלול כריתה חלקית של הלשון, הלסת, החניכיים או מבנים אחרים. במקרים בהם יש מעורבות של בלוטות לימפה בצוואר, מבוצעת גם הוצאה כירורגית של בלוטות אלו. לאחר כריתת רקמה משמעותית, עשויים להידרש הליכים של שחזור לשיקום המראה והתפקוד של האזור שטופל. טכניקות מודרניות של כירורגיה מיקרוסקופית ושימוש ברקמות ממקומות אחרים בגוף מאפשרים שחזור איכותי יותר. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, ניתוח בחלל הפה עלול להשפיע על תפקודים חיוניים כמו דיבור, בליעה וטעם, ולכן ייתכן שיידרש שיקום פונקציונלי מקיף לאחר הניתוח.

טיפול בהקרנות

טיפול בהקרנות הוא אפשרות טיפולית חשובה נוספת בסרטן חלל הפה, והוא משמש לעיתים כטיפול עיקרי או כטיפול משלים לכירורגיה. בשלבים מתקדמים של המחלה או כאשר הניתוח אינו אפשרי מסיבות רפואיות, הקרנות עשויות להיות הטיפול העיקרי. במקרים אחרים, הקרנות ניתנות לאחר הניתוח כדי להשמיד תאי סרטן שעלולים להישאר באזור המטופל.

טיפול כימותרפי וטיפולים ביולוגיים

כימותרפיה היא טיפול תרופתי המשמש לרוב בשילוב עם הקרנות או לאחר ניתוח בסרטן חלל הפה. בשנים האחרונות התפתחו גם טיפולים ביולוגיים ממוקדים, המתבססים על תרופות המכוונות לנתיבים מולקולריים ספציפיים המעורבים בצמיחת הסרטן. טיפולים אלו, כמו נוגדנים חד שבטיים, עשויים להיות יעילים במקרים בהם הטיפולים המסורתיים לא הספיקו. אימונותרפיה, המגבירה את יכולת מערכת החיסון להילחם בסרטן, היא תחום מתפתח נוסף המציע תקווה למטופלים עם מחלה מתקדמת. בחירת הטיפול המתאים תלויה בשלב המחלה, במצב הבריאותי הכללי של המטופל ובמאפיינים הביולוגיים של הגידול.

טיפול תומך ושיקום

מעבר לטיפול הישיר בסרטן עצמו, חולים בסרטן חלל הפה זקוקים לא אחת לטיפול תומך ושיקומי מקיף. השפעות הטיפולים על תפקודי הפה עשויות להיות משמעותיות ולכלול קשיי בליעה, דיבור ופגיעה בחוש הטעם.

דיאטנית קלינית יכולה לסייע בתכנון תזונה מתאימה שתבטיח קבלת קלוריות וחומרי תזונה מספיקים למרות הקשיים.

קלינאית תקשורת יכולה לסייע בשיקום יכולות הדיבור והבליעה באמצעות תרגולים ממוקדים.

טיפול בכאב גם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל, כדי לשפר את איכות החיים במהלך הטיפולים ולאחריהם.

שיקום דנטלי, כולל שיקום באמצעות שתלים או תותבות, עשוי להיות נדרש לאחר כריתה כירורגית משמעותית.

מעקב צמוד לאורך זמן חשוב מאוד לזיהוי מוקדם של חזרת המחלה או של תופעות לוואי מאוחרות מהטיפולים, ורופא השיניים ממלא תפקיד חשוב במעקב זה ובטיפול בבעיות דנטליות שעלולות להתפתח.

מה היא הפרוגנוזה למי שאובחן עם סרטן חלל הפה?

הפרוגנוזה של חולים המאובחנים עם סרטן חלל הפה תלויה במידה רבה בשלב בו התגלתה המחלה ובמידת ההתפשטות שלה בזמן האבחון. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, לפני שהתפשטה למבנים סמוכים או לבלוטות הלימפה, שיעורי ההישרדות לחמש שנים גבוהים יחסית ועומדים על כ-80%. עם זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר, עם מעורבות של בלוטות לימפה או התפשטות למקומות רחוקים, שיעורי ההישרדות יורדים. מעקב צמוד ובדיקות תקופתיות לאחר סיום הטיפול חשובים מאוד לאיתור מוקדם של חזרת המחלה, שעשויה להתרחש בעיקר בשנים הראשונות. התקדמות טכנולוגית בשיטות הטיפול, כולל טיפולים ממוקדים ואימונותרפיה, מציעה תקווה לשיפור הפרוגנוזה בעתיד.

לא ניתן להפריז בחשיבות האבחון המוקדם, אם ישנו חשד כלשהו לנגע בחלל הפה אין להסס להיבדק – גילוי מוקדם מציל חיים.