מה הוא ברוקסיזם ואיך מטפלים?

ברוקסיזם הוא המונח הרפואי לחריקת או הידוק שיניים. מדובר בפעילות לא רצונית של שרירי הלעיסה, שיכולה להתרחש הן בשעות הערות והן במהלך השינה. שכיחות התופעה באוכלוסייה הכללית נאמדת בכ-20%, כך שמדובר בבעיה שאנשים רבים מתמודדים איתה בשלב כזה או אחר בחייהם. לילדים הנטייה לחרוק שיניים גדולה יותר, אך ברוב המקרים התופעה פוחתת עם הגיל. ישנם שני סוגים עיקריים: ברוקסיזם בשינה, שהוא הנפוץ והמסוכן יותר מכיוון שהאדם אינו מודע אליו, וברוקסיזם בזמן ערות, שמופיע לרוב במצבי לחץ ומתח. לשניהם עשויות להיות השלכות דומות ומשמעותיות על בריאות הפה ועל איכות החיים הכללית.

מה גורם לברוקסיזם?

הסיבות המדויקות לברוקסיזם טרם הובנו לחלוטין, אולם ישנם מספר גורמים אפשריים:

• הגורם הנפוץ ביותר הוא עומס נפשי ורגשי , לחץ, חרדה, כעס מודחק ותסכול, שהגוף משחרר לעיתים בצורת מתח שרירי בלתי רצוני, בעיקר בשעות השינה.
• מעבר לגורמים הפסיכולוגיים, קיים גם מרכיב גנטי משמעותי לכ-21–50% מהסובלים מהתופעה יש בן משפחה מדרגה ראשונה שסבל גם הוא מחריקת שיניים.
• גורמים נוספים כוללים מנשך לא תקין, שיניים חסרות או עקומות, הפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה.
• נטילת תרופות מסוימות כגון נוגדי דיכאון מסוג SSRI.

הבנת הגורמים היא השלב הראשון בדרך לטיפול אפקטיבי ומותאם אישית, לכן אבחון מקצועי חשוב כל כך.

מה הם הסימנים שכדאי לשים לב אליהם?

אחד האתגרים הגדולים בברוקסיזם הוא שהתופעה מתרחשת לעיתים קרובות בשינה, ולכן האדם אינו מודע אליה. עם זאת, הגוף שולח סימנים שניתן לזהות בחיי היום יום למשל התעוררות בבוקר עם כאבי ראש, תחושת לסת כבדה או כואבת, כאבי פנים ורגישות מוגברת בשיניים לחום ולקור. לעיתים מתפתחים גם כאבי אוזניים ותחושת עייפות כרונית בשרירי הלסת. במקרים מסוימים, בן הזוג שומע את רעש החריקה בלילה. בביקור אצל רופא השיניים ניתן לזהות את הסימנים הקלאסיים הכוללים שחיקת אמייל, התקצרות של השיניים, סדקים קטנים על פני השטח, ולעיתים גם הגבלה בפתיחת הפה. ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך ניתן לעצור את הנזק בשלב מוקדם יותר.

מה הם הנזקים שברוקסיזם עלול לגרום?

כאשר ברוקסיזם אינו מטופל לאורך זמן, הנזקים המצטברים עלולים להיות חמורים ואף בלתי הפיכים. שחיקה כרונית של שכבת האמייל חושפת את הדנטין הרגיש שמתחתיה, מה שמוביל לרגישות יתר מתמשכת ולכאבים בזמן אכילה ושתייה. השיניים עצמן עלולות להתקצר, להיסדק, להישבר ואף להתפרק לאורך זמן. מעבר לנזק הישיר לשיניים, ברוקסיזם ממושך פוגע גם במפרקי הלסת ועלול להוביל לתסמונת TMD – הפרעה הגורמת לכאבים כרוניים בפנים, לצלילים בלסת ולקשיים בפתיחת הפה. בשלבים מתקדמים, הטיפול השיקומי הנדרש עשוי לכלול כתרים, גשרים, שיקום מלא של המנשך ואף שתלי שיניים – טיפולים יקרים שניתן היה למנוע באמצעות אבחון וטיפול מוקדם. זו הסיבה שאין להמתין עם פנייה לרופא.

אפשרויות הטיפול בברוקסיזם

למרות שברוקסיזם עשוי להיות תופעה רצינית ביותר שגורמת לנזקים רבים, יש כיום מגוון דרכי טיפול יעילות ומוכחות. הפתרון הנפוץ והנגיש ביותר הוא סד לילה. מכשיר דנטלי עשוי אקריל שקוף, המותאם אישית לאנטומיה של המטופל ומרכיבים אותו בשינה. הסד יוצר חיץ בין השיניים, מגן עליהן מפני שחיקה נוספת ומפחית את העומס על שרירי הלסת ועל המפרקים. במקרים חמורים יותר, ניתן לשלב זריקות בוטוקס, טיפול המרפה זמנית את שרירי הלסת ומפחית משמעותית את עוצמת הכיווץ. תרופות מרפות שרירים עשויות לסייע בטווח הקצר, בהמלצה ופיקוח רפואי. לצד הטיפולים הדנטליים, ישנם גם טיפולים פיזיותרפיים לשרירי הלסת והפנים, שמפחיתים כאב ומשפרים את תפקוד המפרק.

הגישה הכוללת – לטפל בשורש הבעיה

טיפול אפקטיבי בברוקסיזם אינו מסתכם בהגנה פיזית על השיניים בלבד, אלא מחייב התייחסות לגורם הבסיסי של הבעיה. כאשר הברוקסיזם נובע ממתח נפשי, שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טכניקות הרפיה, מדיטציה, ביופידבק ושינויים באורח החיים כמו הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול ושמירה על שגרת שינה סדירה, עשויים לתרום תרומה משמעותית לצמצום התופעה. הגישה הטובה ביותר היא תמיד רב תחומית ומותאמת לכל מטופל בנפרד. חשוב לפנות לרופא השיניים ברגע שמזהים את הסימנים, שכן ככל שהבעיה מאובחנת מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את הנזק ולמנוע סיבוכים עתידיים יקרים ומורכבים.